פרשת השבוע: פ(ה)סח כשר – החופש לדבר לקרא ולכתוב
לאחר הקרבת קרבן הפסח ואכילתו במתנים חגורים , עם ישראל יצא לחירות ועזב את מצרים . מאז , שלומי אמוני ישראל ( רוב גדול מאוד מאזרחיה היהודים של מדינת ישראל ) מקפידים מאוד שלא להכניס לפיהם חמץ , החל מי " ד בניסן ועד לסוף חג המצות . באותה מידה צריך להקפיד שהפה יהיה עסוק לא רק באכילת מצה , כי אם בשיח הרוחני , שהרי המצה היא לחם שעונים עליו דברים הרבה ( כדברי רבי עקיבא ושמואל עיינו פסחים לו ע " א ).
בליל הסדר במיוחד , הפה – סח רק דברים כשרים מבחינה רוחנית ולא בכאלה שאין להשמיעם .
השפה העברית , לשון הקודש , היא חלק בלתי נפרד ממורשתו הרוחנית של עם ישראל , חלק מהכלים שהבטיחו את אי שעבודו . גם בזמן שהיו מקורבים למלכות וגם אחרי שנות שעבוד רבות במצרים , בני ישראל לא שינו את שפתם – את לשונם ( עיינו מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה ה ).
אחד הניסים הגדולים ביותר שאירעו לעם ישראל , בדורות האחרונים , הוא נס תחייתה של השפה העברית . לתופעה זו אין , כנראה , אח ורע בתולדות האנושות . שפה שהייתה " מתה " קרוב לאלפיים שנים , הפכה להיות שפה מדוברת בחיי היום יום , השפה בה לומדים תורה ברמה הגבוהה ביותר במדינת ישראל , גם מקצועות החול , בכל המוסדות האקדמיים של מדינתנו , נלמדים בשפה העברית ( לפני מאה שנים זה היה נראה כחלום באספמיא ) ואין זה פוגע כהוא זה ברמתם האקדמית הגבוהה ( על חשיבותו של נושא זה עיינו בהקדמה ל " " ספר אוקלידס " בתרגומו לעברית שנעשה על ידי הרב ברוך בן יעקב שיק משקלוב , האג תק " ם 1780 בשם הגר " א ).
מדי שנה מתורגמים הרבה יותר ספרים לעברית , בהשוואה למספרם של המתורגמים לערבית , שפתם של מאות מיליונים .
עם ישראל לא רק דיבר עברית אלא גם כתב וקרא עברית . רוב אומות העולם לא ייחסו לאוריינות חשיבות וברוב הדורות הקפידה האליטה שלהן למנוע מפשוטי העם יכולת זו . לעם ישראל מסורת של לימוד קרוא וכתוב לכל אחד ואחד , ובימינו גם לכל אחת ואחת , כבר מגיל צעיר מאוד . חיבוב הקריאה , כבר מגיל שלוש , הוא מסורת עתיקת יומין בתולדותינו ( עיינו ספר כלבו סי ' עד ), לכן , אין זה פלא שתורה שבכתב ( ולא רק תורה שבע " פ ) ניתנה ליוצאי מצרים .
מציאתו של ה " קמע " בהר עיבל , באתר מזבחו של יהושע בן נון , שפורסם בשבועות האחרונים , מהווה עדות ליכולתו של היהודי , גם הפשוט , לכתוב ולקרא , גם בדור הכניסה לארץ בהנהגתו של יהושע בן נון , לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים , דור אחד אחרי יציאת מצרים . לממצא ארכיאולוגי חשוב זה , מצטרף המזבח עצמו , שמציב בפנינו את הספרים דברים ויהושע כביום נתינתם , האחד למשה והשני ליהושע תלמידו .
יכולות הדיבור , הכתיבה והקריאה , המביאות לידי ביטוי את המחשבות , הן אלה שמאפשרות , כאמור , לאדם להישאר חופשי , גם כשהוא סגור ומסוגר בין במצרים או בין חומות כלא של אימפריית זדון . כך לימדנו נתן ( אנטולי ) שרנסקי כשזכה להשתחרר מציפורני הדוב הרוסי . בכל חקירותיו בידי הקג " ב הוא טען כלפיהם : אתם יכולים לכלא את גופי אבל לא את רוחי ! המסר שלו הוא הפנמה של המסר העתיק של יציאת מצרים .
הבה נאחל לעם ישראל פסח משמעותי מכל הבחינות , שמח מכל המובנים , ומשחרר מבחינה לאומית ופרטית , שכן , אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ובמצוות ( אבות פ " ו מ " ב ).
נאחל כמובן גם רפואה שלמה לכל פצועי הטרור וניחומים לכל משפחות הנרצחים .
ולכלל האנושות נאחל להפנים את המסר של יציאת מצרים גם עבורם , וממילא מפלס הטרור ירד גם הוא .