ניו יורק, ארה"ב New York, USA
טבת תשע"ה
שאלה ולד הנולד מתרומת ביצית או פונדקאות 1 – האם הוא מתייחס אחר בעלת הביצית או אחר הפונדקאית?
תשובה נחלקו גדולי זמננו לגבי שאלת ייחוסם של וולדות כאלה:
יש שסברו שהוולד מתייחס תמיד לאימו הביולוגית – בעלת הביצית:
כך נקט הגר"ש גורן 2 , הגר"א נבנצל כתב כך 3 בשם הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב, וכך כתב גם הרב אברהם שרמן בשם הגרי"ש אלישיב, "שהילוד מתייחס אחר בעלת הביצית , ולאם שנושאת את ההריון ולהולדה אין כל השפעה לקביעת הייחוס של הילוד" 4 (אך יש שכתבו אחרת בשמם וכדלקמן). כן כתב הגר"ש עמאר 5 בשם הגר"ע יוסף. וכן כתב הרב מאיר ברנסדארפער 6 .
יש שסברו שהוולד מתייחס תמיד לאמו יולדתו:
לדעת הציץ אליעזר 7 והגר"ש וואזנר 8 זהותו כיהודי נקבעת על פי זהותה של האם היולדת . כך גם מובא כדעתו של הגר"מ אליהו 9 . ונראה שכך דעתו של הגר"ש ישראלי 10 . ויש שכתב גם בשם הגרי"ש אלישיב שיותר מסתבר הוא ש היולדת היא הקובעת 11 (ושלא כמובא בשמו לעיל, ועיין עוד להלן).
וכעין זה היא דעתו של הגר"א סולובייצ'יק, שנקט שעובר שנוצר מביצית של גויה שהושתלה בתוך רחם של אשה יהודייה תוך ארבעים יום לאחר קליטת הזרע, הוא ישראל גמור ואינו זקוק לגיור. (אמנם לדבריו הדין שונה אם ההשתלה ברחם הייתה בשלב מאוחר יותר, אך אין נפקא מינה למעשה בהבחנה זו, שכן בפועל הוולד מושתל ברחם לפני ארבעים יום).
יש מי שהבחין בין מצב שבו שתי ה"אימהות" יהודיות לבין מצב שבו האחת יהודייה והאחרת נכרית:
כך נקט הגרא"י הלוי כלאב 12 , ולדעתו הוולד מתייחס אחרי האם היולדת כאשר שתי ה"אימהות" יהודיות. אבל אם אחת מהן נכרית, שאלת מעמדו כיהודי תהיה תלויה בזהותה של בעלת הביצית .
יש שסבר שלשתי ה"אימהות" דין "אם" והוולד מתייחס לשתיהן:
כך כתב בעל תשובות והנהגות 13 "ש לשתיהן דין אם ", ולדעתו, "לולד הנולד שני צדדים, צד ישראל וצד עכו"ם" 14 .
יש שנקטו שלמעשה יש לחוש לשני הצדדים (אף שהובא משמם שמעיקר הדין צידדו כאחד מהם):
כך הביא הרב אברהם שרמן בשם הגרי"ש אלישיב כהוראה למעשה (למרות מה שהביא משמו כעיקר הדין, כדלעיל) שיש להחשיב את הילד לספק ולגיירו, בין אם תורמת הביצית גויה ובין אם האם הפונדקאית גויה 15 .
גם הגרש"ז אויערבאך הובא כסובר ש"בכל השאלות האלו הנוגעות לדיני תורה, צריכים להחמיר ; ואם הפונדקאית היא עכו"ם, הילד יצטרך להתגייר מספק" 16 .
וראה עוד באריכות בדבריו של הגרז"נ גולדברג בתחומין כרך ה עמ' 248–259, ובישורון כא, עמ' תקמו-תקנו 17 .
וראה עוד בשו"ת במראה הבזק חלק ט סימן מב, שם הובאו הדעות השונות והראיות לשני הצדדים בהרחבה.
למעשה לא נתקבלה בכלל ישראל הכרעה בנידון ועל כן יש להחשיב את מי שנולד מתרומת ביצית ופונדקאות, כאשר אחת משתי ה"אימהות" יהודייה והשנייה נכרית, כספק יהודי ספק נכרי 18 . _____________________________
[1] עיינו גם שו"ת במראה הבזק חלק ט תשובה מב, שם דנו באריכות בהיבטים רבים הנוגעים לצד ההלכתי של הליך פונדקאות.
2 תורת הרפואה עמ' 176–183.
3 בתשובה משנת תשנ"ז לרב יגאל שפרן, כמובא ברפואה מציאות והלכה לרב מרדכי הלפרין, תשע"ב – הלכות רפואה ופיקוח נפש סוף סימן ב, עמ' 28.
4 הרב אברהם שרמן, ישורון כא, עמ' תקלו.
5 אסיא פז-פח, עמ' 101–102.
6 ישורון שם, עמ' תקנז-תקסג.
7 חלק יט סימן מ.
8 שו"ת שבט הלוי חלק יא סימן רלו.
9 כן הביא הרב צבי רייזמן (בדברים שמסר לנו בכתב) מפי הרב שמואל אליהו, כשיטת אביו הגר"מ אליהו.
10 חוות בנימין כרך ב סימן סח אותיות ב-ג, ט; כרך ג סימן קח אות ב ס"ק ד-ו. הוא טען שלפני ארבעים יום מזמן ההפריה כלל אי אפשר לדבר על ייחוס למישהי, מפני שמדובר ב"מיא בעלמא" (כדברי הגמרא ביבמות סט ע"ב).
11 עיין בנשמת אברהם (תשע"ד) כרך ג עמ' לד-לה. ועיין עוד רפואה מציאות והלכה (שם) פרק ה עמ' 24, ושם – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות סימן כד פרק יז עמ' 294 בשם הגר"ח וואלקין, אך עיין שם בהערה 12 וכמובא עוד להלן.
12 תחומין כרך ה עמ' 260–267.
13 חלק ה סימן שיט ד"ה והנה.
14 ומעין כך כתב בתשובה הקודמת (סימן שיח):
…תופעת "הפונדקאות" מעוררת ספק, האם האמא היא האשה שהולד מתפתח מהביצית שלה, או שמא האמא היא האשה שברחם שלה התפתחה הביצית המופרית, ונחלקו בזה גדולי ההוראה בזמנינו…
ולענ"ד יש לצדד ולומר שכיון ששתי הנשים פועלות סוף כל סוף ליצירת הולד ולהתפתחותו, ואי אפשר לאחת מבלי רעותה, יש מקום לומר שלשתיהם דין אם ושלולד שתי אמהות, וכעין זה מצינו בתוס' בסוטה (מב ב [ד"ה מאה פפי]) שישנה מציאות שלולד שני אבות.
ויש לדעת שכל הכרעות הפוסקים בענין "הפונדקאות" אינם אלא מסברא, ואין ראיותיהם או סברותיהם מכריעות , שכן ענין "הפונדקאות" חדש הוא, ואין מקורות מהש"ס ומהפוסקים הקדמונים לענין זה, ועל כן נאלצים לפסוק בסוגיות חמורות כאלו מסברא ובהבאת ראיות שאינן מכריעות, בדימוי מילתא למילתא.
והוסיף שם (ומעין כך גם בסימן שיט הנ"ל):
ואוסיף עוד חידוש גדול שאני עוד מצדד בו, דלמש"כ שיש להחמיר ולחשוש שגם לאם "הפונדקאית" וגם לאם "הגנטית" דין אם, ושלולד שתי אמהות…
יש לחשוש שצד קדושת ישראל שבו נדחה מעיקרא, שכן הוא בתערובת טומאת עכו"ם ונפסל, וכיון שנדחה, נשאר צד ישראל פסול כדין דחוי שנדחה לעולם, ואפילו מתגייר הולד אח"כ יש מקום לחשוש שאין מועיל הגיור אלא לצד עכו"ם שבו, אבל צד ישראל שבו לא מתוקן בהכי ונשאר בפסול דחוי לעולם…
[לא ברור אילו השלכות מעשיות יצאו מ"פסול דחוי זה". אולי כוונתו היא שיש לחשוש שבת כזו תיאסר מלהתחתן עם כהן (כעין הדין שבשלחן ערוך אהע"ז ד, יט), וצ"ע. ולכאורה לספק זה שלשיטתו יש מקום גם לאידך גיסא: היינו ולד זה שיש בו צד נכרי שהתגייר וצד ישראל, יש לדון מחד גיסא שמא אם נקבה היא – מותרת לכהונה למרות צד הגיורת שבה, כיוון שיש בה צד ישראל, וצד זה די בו כדי להגדירה "בתולות מזרע בית ישראל"; ומאידך גיסא שמא גם – ואולי דווקא ורק – מצד הישראל שבה תיאסר לכהונה כיוון שיש בצד זה פגם ופסול כלשהו.
15 שם עמ' תקמד-תקמה. וראה עוד רפואה מציאות והלכה – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות סימן כד פרק יז עמ' 294 הערה 12.
16 נשמת אברהם שם עמ' לז; רפואה מציאות והלכה – הלכות רפואה ופיקוח נפש (סימן ב פרק ה עמ' 23), ושם – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות (סימן כד פרק יז עמ' 295). ועוד ראה במאמרו של הרב יהושע בן מאיר אסי אמא (עמ' 25-40), שדן בנושא זה על פי שיטות אחרונים יותר קדומים.
17 ומסיק שם: "וכתבתי אך ורק לעורר המעיינים והפוסקים… ואיך אנו נפסוק בשאלה חדשה שלא בא זכרה בש"ס ובפוסקים?! ".
18 ולכן מחד גיסא אין להתיר את נישואיהם ליהודים ללא גיור, ומאידך גיסא יש מקום להקל בגיורם הן משום שאינו אלא מספק (ובכל מקום שיש ספק בהלכות גיור, בגיור זה מדובר ב'ספק ספקא'), הן משום שההימנעות מגיורם יש בה מכשול (להם שמא יהודים הם, ולאחרים שעלולים להינשא להם – ושמא אינם יהודים), והן משום שלגבי השאלה אם גיור הוא 'זכות' יש מקום לראותו כזכות גם משום שהוא מוציאו מן הספק ומשום שבמצוות חייב הוא מספק גם לולא הגיור. וכל זה יתבאר להלן בסימנים הבאים.