רומא, איטליה Rome, Italy אדר תשע"ח
שאלה האם מותר לתת מתנה לגוי בקבוק של סתם יינם? ומה המקור לדין זה?
תשובה אם ניתן להניח שנגעו ביין זה רק נכרים שאינם עובדי עבודה זרה (ראו הערה 9), מותר ליהנות מן היין. לכן יהיה מותר לתת אותו לנכרי אם היהודי מכירו או במקרה שיש בנתינה משום דרכי שלום.
אולם אם משערים שנגעו בו נכרים שמוגדרים כעובדי עבודה זרה, אז יהיה מותר לתת לנכרי בקבוק כזה רק לנוהגים כפסקי הרמ"א, אבל לנוהגים כפסקי השלחן ערוך אין לעשות כן אלא אם לא ייהנה כלל מנתינה זו 1 .
להלן פרטי ההלכות:
א. יין שנתנסך לעבודה זרה נאסר בהנאה 2 . חז"ל הוסיפו לאסור גם "סתם יינם", היינו יין של גויים שאינו ידוע אם נתנסך. נאמרו שתי סיבות לתקנה זו: 1. מחשש שמא שתיית יין זה תביא בסופו של דבר לנישואי תערובת, בלשון חכמים "משום בנותיהם"; 2. מפני שיין זה דומה ליין שנתנסך ממש לעבודה זרה 3 . מצד החשש של "בנותיהם" היה מספיק לאסור יין זה בשתייה; אבל אסרוהו גם בהנאה בגלל האיסור בהנאה של יין שנתנסך לעבודה זרה 4 .
ב. בזמן הזה, שאינו מצוי שנכרים מנסכים יין לעבודה זרה, יש אומרים ששייך רק הטעם של "בנותיהם" ועל כן יש להתיר את היין בהנאה 5 . וכן כותב הרמ"א בשם "יש אומרים", אם כי המשיך ש"טוב להחמיר" לא לסחור בו 6 . אבל מסתימת השלחן ערוך 7 משמע שמחמיר לאסור סתם יינם בהנאה גם בזמן הזה 8 .
ג. נכרי שאינו עובד עבודה זרה אוסר יין שנוגע בו רק בשתייה ולא בהנאה 9 . לגבי הגדרת עובד עבודה זרה, ראו בהערה 10 .
ד. נוסף לשאלת היתרו של היין בהנאה, יש לדון גם מצד איסור "לא תחנם", האוסר לתת לנכרי מתנת חינם. יש להקל באיסור זה כאשר מדובר בנכרי ויהודי שמכירים זה את זה, או כאשר יש בזה משום דרכי שלום 11 . _______________________
1 שהרי בשלחן ערוך משמע שמחמיר בזה, ראו לקמן בסעיף ב.
2 עבודה זרה כט ע"ב; רמב"ם הלכות מאכלות אסורות יא, א.
3 ראו שבת יז ע"ב, עבודה זרה לו ע"ב; בית יוסף יו"ד קכג, א.
4 ראו בית יוסף שם; ט"ז שם ס"ק א.
5 הרשב"ם והריב"ן בשם רש"י, מובא בבית יוסף שם מהתוספות בעבודה זרה נז ע"ב ד"ה לאפוקי.
6 רמ"א שם.
7 שלחן ערוך שם.
8 ראו ביאור הגר"א שם ס"ק ד: "ובתורת הבית (בית ה שער א) כתב, וכבר נהגו איסור בכל הארצות האלו ואפילו בהנאה, לכן השמיטו בשלחן ערוך".
9 רמב"ם הלכות מאכלות אסורות יא, ז; שלחן ערוך, יו"ד קכד, ו.
10 הרמב"ם שם כתב: "כל גוי שאינו עובד ע"ז כגון אלו הישמעאלים…". (היינו מי שמאמין בדת האסלאם). לגבי הדת הנוצרית, הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (ט, ד) פסק: "הנוצרים עובדי ע"ז הם…". לעומת זה, התוספות בסנהדרין סג ע"ב ד"ה אסור כתבו: "ור"ת אומר… ואף על פי שמה שמזכירין עמהם ש"ש וכוונתם לדבר אחר מכל מקום אין זה שם עבודת כוכבים, גם דעתם לעושה שמים ואף על פי שמשתפין שם שמים ודבר אחר… בני נח לא הוזהרו על כך". וראו עוד רמ"א או"ח סימן קנו; רמ"א יו"ד קנא, א; ש"ך שם סק"ז; מנחת אלעזר חלק א נג, ג; אגרות משה יו"ד חלק ג קכט, ו; ציץ אליעזר חלק יד סימן צא, יביע אומר חלק ב יו"ד סימן יא וחלק ז יו"ד סימן יב; יחוה דעת חלק ד סימן מה. יש להוסיף שגם בנצרות עצמה יש כתות וזרמים שונים, ולהם הבנות שונות ומגוונות לגבי מושגי האלהות; שינויים אלה משנים להרבה שיטות את ההגדרה ההלכתית של הנוצרים השונים.
11 תוספות עבודה זרה כ ע"א ד"ה רבי יהודה; שלחן ערוך חו"מ רמט, ב. התוספות שם מביאים מהתוספתא לגבי נתינת מתנה לנכרי (ראו תוספתא עבודה זרה סוף פרק ג): "אם היה אוהבו או שכינו הרי זה מותר, שאינו אלא כמוכרו לו", היינו שהיהודי מצפה לקבל תמורה או הנאה אחרת מהנכרי בעתיד, ועל כן אין להגדיר את מתנתו כמתנת "חינם".