הצירוף של שבת פרשת אחרי מות עם יום השואה שחל ביום ראשון הצמוד לה, מעורר צמרמורת. צירוף זה מקבל השנה משמעות עוד יותר קשה ומעוררת מחשבה.
המאורע האיום שהתרחש בשנים ת"ש (מאלול תרצ"ט) ועד לימי ספירת העומר של שנת תש"ה, קיבל באופן רשמי את הכינוי תקופת השואה. הייתה זו המלחמה שגבתה את המספר הגבוה ביותר של חיי אדם, למעלה מ-65 מיליון אנשים נספו בה, והיא היחידה בה הופעל נשק גרעיני. עם ישראל, שלא השתתף כעם במלחמה, ספג את המהלומה הקשה ביותר ושליש ממנו הושמד. ששה מיליון אנשים טף וזקנים נרצחו באכזריות נוראה. המטרה של הנאצים ועוזריהם הייתה השמדה מוחלטת של עמנו. שמה של התקופה לקוח מנבואת צפניה נצטט אותה בחלקה : "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל:… וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים … וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם (לחם=בשר) כַּגְּלָלִים" (א, טו – יז), תיאור מדויק ר"ל. רש"י בלשונו ביאר: "יוֹם שֹׁאָה – לשון שממון . וּמְשׁוֹאָה – שממון יותר". כלומר, שממה ללא גבול והגבלה.
עם ישראל הוא העם היחיד בתולדות האנושות שלא היה חלק מסכסוך בין לאומי, ולמרות זאת היו ניסיונות להכחידו ממשפחת העמים. במקורות מגלה שלא היה זה הניסיון הראשון, ולצערנו גם לא האחרון. מקוצר היריעה נביא רק מספר קטן של דוגמאות מהעבר ונתייחס להווה. בהגדה של פסח אנו מוצאים שכבר בתקופת האבות "לבן בקש לעקר את הכל". לכאורה, המצרים גזרו רק על הזכרים אבל מקורות מצריים מוכיחים שגם הם ביקשו לאבד את הכל. נוכיח זאת משני מקורות בלתי תלויים זה בזה. באסטלת מרנפתח, מצבת ניצחון מצרית מימי בנו של רעמסס השני (שהתגלתה בשנת 1896 על ידי הארכיאולוג האנגלי פיטרי במקדש תבאי, ומוצגת גם היום במוזיאון המצרי הלאומי שבקהיר) נמצא הכיתוב: "ישראל הושם (מלשון שממה) אין לו זרע". מילים אלה מתארות את רוחה של מצרים, שאיפותיה וכוונותיה בזמן אמת. מדובר בשאיפה להשמדה פיזית, טוטאלית ללא השארת זכר. (עיינו בויקיפדיה, הערך המורחב מצבת מרנפתח – ישראל).
כיוון נוסף של השמדת עם ישראל בידי המצרים, היה באמצעות הוקעה והוצאה מהחברה האנושית, הוא מתגלה בכתביו של יוסף בן מתתיהו המכונה יוספוס פלביוס. בספרו 'נגד אפיון' הנקרא גם 'על קדמות היהודים' (הספר נכתב זמן קצר לפני מותו ובו הוא יוצא כנגד התופעה של שנאת יהודים), הוא מצטט מפי המצרים את הדברים הבאים: "בימי בוכחוריס מלך מצרים ברחו בני עם היהודים, אנשים מצורעים ובעלי נגעים וחולים בכל מיני מחלות והאל ציוה אותו (את המלך) לטהר את המקדשים מכל האנשים המזוהמים והחטאים… וביום המחרת יעץ להם איש אחד ושמו משה להשליך נפשם מנגד וללכת יומם ולילה עד בואם אל ארץ נושבה (א', לד). דברים אלה מתחברים ישירות לניסיונותיהם של מחוללי השואה, להחיל על עם ישראל את היחס לחולדות מזהמות ומביאות מחלות. לנאצים ותומכיהם מתחברים, בחצי שנה האחרונה, מחבלי החמאס וכל הנוהים אחריהם בתחפושת ושלא בתחפושת, שחטפו, אנסו רצחו ושדדו זקנים, זקנות, אימהות ובחורות, נערים וילדים קטנים לעיני בני משפחה ואחרים. הם וחבריהם לפשעים, מאשימים את הצבא המוסרי ביותר שהיה אי פעם בעולם – צה"ל , ברצח עם. שנאת ישראל ההיסטורית מתפרצת במלא עוזה תוך גילוי אנטישמיות לשמה. פרוגרסיבים אדוקים וקיצונים, שאינם מבינים מימינם ומשמאלם בהיסטוריה של עם ישראל, ובמתרחש במזרח התיכון חוברים לחלקים החשוכים ביותר של האנושות. ההיסטוריה חוזרת כפי שמתואר בספר תהילים " כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ: אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ: אָהֳלֵי אונ' קולומביה, אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים …." (פג, ג – ז).
אבל ההיסטוריה כבר הוכיחה! עם ישראל הוא עם הנצח! הארמים נעלמו, המצרים נעלמו, הרומאים נעלמו, כך גם כל העמים המנויים בפסוקים שם בתהילים. עם ישראל ימשיך להוביל את העולם במוסר, בעזרה למדינות הסובלות ממחסור במים אנרגיה ומזון, בפיתוח רפואי ובקבלת פרסי נובל. עם ישראל ימשיך להיות אור לגויים. ככל שנתאחד נוכל יחד להמשיך להוציא, מן הכח אל הפועל, את כל הטוב כפי שהיה לאורך ההיסטוריה. כל התומכים בחמאס- דאע"ש יושלכו לפח הזבל ההיסטורי של תולדות האנושות. ככל שהאנושות תתעשת מהר יותר, כן ייטב לה.
דווקא בימים אלה, נזכור ונזכיר את המסר האופטימי ואת החיים עם משמעות,
שעם ישראל הציע וממשיך להציע לכלל תושבי כדור הארץ.
דווקא אחרי מות נתחזק נתחבר נתעלה ונוסיף אור.