וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ: וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: …. כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ : (דברים ל' א-י)
כך פותחת את דבריה פרשתנו הנקראת לפני ראש השנה.
בימי הסליחות והתשובה מן הראוי ללמוד נושא זה, ונעיין בסדר ההתרחשויות לפי פסוקי התורה.
שלב א: וְשַׁבְתָּ עַד ה' . איך? על ידי חזרה לארץ ישראל.
שלב ב: הקב"ה מרחם ומסייע לעם ישראל, גם לרחוקים ולנדחים ביותר להגיע לארץ ישראל, וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.
שלב ג: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. הקב"ה ברחמיו, מחזיר את העם בתשובה שלימה בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ .
שלב ד: עם ישראל חוזר לחיות חיי תורה, ומקיים את כל המצוות: וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו .
במקביל, אויבינו ושונאינו, שלא ישתלבו במהלך האלוקי, יענשו וכל האלות = הקללות המופיעות בפרשת כי תבוא, יחולו על ראשם : ו נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ . לעומת זאת, הברכות יחולו גם על ראשם של העמים שיחתמו על הסכמי אברהם, ועל ידידי מדינת ישראל והעם היהודי.
חלקים גדולים של הציבור, המגדיר עצמו כשומר תורה ומצוות, התעלם מהפסוקים המפורשים הללו לאורך מאה השנים האחרונות, וניסה בדרכים רבות לאכוף שמירת מצוות על כלל הציבור, כתנאי לשיתוף פעולה בבניין הארץ.
נציע בענווה לבחון את דרכינו מחדש.
עם ישראל חזר בהמוניו לארץ ישראל (נציין כי מעולם לא היו בארץ ישראל כל כך הרבה יהודים).
מדינת ישראל, למרות כל הקשיים, פורחת מכל כך הרבה בחינות. מורגשת התעוררות של המונים המחפשים את הדרך להתקרב אל הקב"ה [האלוף נעם תיבון, שזכה להציל את בני משפחתו בקרב גבורה ב'עוטף ישראל', סיפר השבוע, (בראיון על הסרט הדוקומנטרי שזכה בפרס בפסטיבל טורונטו היוקרתי), כי במהלך הקרבות לבש ציצית, והרגיש שהמעשה עזר לו להצליח].
צריך להקשיב לרחשי לבו של הציבור ולפתוח לשם שמים את הלבבות, כדי לקרבו מתוך עידוד הרגשת השותפות והערבות ההדדית. נוותר על הניסיונות לכפות. נוסיף אהבת חינם לשמה, בלי תנאים.
הקב"ה הוא האחראי על השלבים הבאים כמפורש בכתוב.
מי שהציע זאת, עוד לפני שהרצל ייסד את מדינת היהודים בבאזל, היה הרב יהודה אלקלעי, שהיה כנראה האיש שהשפיע רבות במישרין וגם בעקיפין על משנתו של הרצל.
(הרב אלקלעי נולד בסרייבו, היום בוסניה, אז חלק מהקיסרות האוסטרו הונגרית, בשנת תק"ע (1798). בגיל 11 עלה ארצה והוסמך לרבנות על ידי בעל ה"פלא יועץ". חזר חזרה לזמלין, לא רחוק מבלגרד, שם כיהן כרב המקומי ועסק שנים רבות בעידוד העם לחזור לארצו. בשנת תרל"ד (1874) עלה שוב ארצה ולאחר ארבע שנים הלך לעולמו ונקבר בהר הזיתים בירושלים) .
הבה נתפלל שעם ישראל יתאחד וינצח את אויביו. החטופים יוחזרו לחיק משפחותיהם ומי שכבר נרצח יובא לקבר ישראל. הפצועים יחלימו במהרה והמשפחות שאיבדו את יקיריהם ימצאו נחמה משמים.
תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום עם כלל ישראל וכל ידידי עם ישראל בעולם.