שעורים לזכר אבא מרי ז"ל, הרב יוסף דב סולוביצ'יק - הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ג כרך א (של' עמ) כרך ב' (רס"ד עמ')

אי אפשר שלא לפתוח בהזכרת השורשים של הגרי"ד זצ"ל. שושלת בריסק, שנפתחה בגרי"ד סולוביצ'יק, מחבר שו"ת בית לוי, המשיכה לאחר מכן ע"י בנו הגר"ח מבריסק שפיתח שיטת לימוד שכבשה את עולם הישיבות עד ימינו. בנו הגדול של הגר"ח, הוא הגר"מ סולוביצ'יק שכיהן בסוף ימיו כראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן והנכד הגדול, מחבר הספר שלפנינו, הוא הגרי"ד מבוסטון. שיטת הלימוד שחידש הגר"ח מבריסק היתה התמקדות בהגדרות המושגים ההלכתיים, תוך כדי הסתייעות בדיוקים ובפרטי ההלכות כסימנים להגדרה המרכזית של המושג. כתוצאה מכך, גם הגביר הגר"ח את הלימוד בספרי הרמב"ם שהם הקרובים ביותר להגדרות כוללות וברורות. נכדו, הגרי"ד, המשיך ופיתח את שיטת הלימוד של בריסק והוסיף לה מימד נוסף מתוך ההגות בה עסק. הוא הוסיף את הנדבך של המשמעות, כלומר, לא רק חלוקה והגדרה, כי אם גם הסבר ונתינת טעם בחלוקה זו.
בשיעורים, שהעביר מדי שנה לזכר אביו בפני קהל עצום ומגוון, בא לידי ביטוי במיוחד השילוב המיוחד הזה של תורת הסב עם תורת הנכד. מעלה נוספת ישנה בשיעורים אלו, שהם נכתבו  על ידי הגרי"ד בעצמו, ורק עברו עריכה לשונית נוספת ע"י חתניו.
נביא דוגמה מהשיעורים. בחלק א' הגרי"ד מגדיר את מושגי כבוד ועונג שבת. ההתחלה היא בריסקאית טיפוסית - דיוקים ברמב"ם ואף דיונים בכוונת הרמב"ם במושגיו, דבר שאף הוא חידוש בשיטת בריסק. לאחר שהוא מסיק שהגדרת כבוד שבת שעולה מהרמב"ם היא להתייחס לשבת כקבלת פני שכינה, עובר הגרי"ד לדיני יו"ט בהם יש גם חובת שמחה מלבד דיני הכבוד ומסביר את החילוק בין השבת ליו"ט מתוך השוואה ליחס שבין בית מקדש לבית הכנסת, דהיינו, יש שתי סוגי פגישות עם המלך, בביתו – ארמונו או כשהמלך בא לבית האדם. שבת ובית כנסת הם ביקור הקב"ה בביתנו. אך, יו"ט ובית המקדש הם ביקור של האדם בבית המלך ורק שם שייכת שמחה.
בשולי הדברים נעיר שחסרים מקורות רבים ונקווה שמוסד הרב קוק, שטרחו בהוצאה מחודשת של הספר, ישלימו את המלאכה עד תומה.