דרישת ציון הרב צבי הירש קלישר, נערך ע"י יהודה עציון, מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ב (422 עמ')

היום נראים לנו מדינת ישראל והתנועה הציונית שהקימה אותה, דברים מובנים מאליהם. אנחנו אפילו לא מסוגלים לדמיין מציאות אחרת. לכן המפגש עם דמותו המיוחדת של הרב צבי הירש קלישר (תקנה – תרלה, 1875 – 1795) הוא מרגש במיוחד. באומץ לב הלכתי ומחשבתי קם הרב קלישר והתחיל לדון ולהפיץ את הדיעה שיש עפ"י התורה חובה לשוב לארץ להתיישב בה ולחדש את עבודת הקרבנות. הוא התעמת עם רבותיו וחבריו, ביניהם רבו רבי עקיבא איגר, חברו רבי אליהו גוטמכר וכן רבי יעקב עטלינגר בעל הערוך לנר ועוד. כל הדיונים הללו קובצו על ידו לספר דרישת ציון בו הוא קרא לעם ישראל "לפעול בעוז ובחיל ובכח – כל אשר יש לאל יד הישראלי – להשתדל בחברת ארץ הנושבת או חברת יישוב הארץ". (עמ' 35) וכן קרא: "ועתה, למה אנו מחשים? עד מתי לא נרחם את ירושלים? עד מתי לא נחונן את עפרה?… עד אנה נאהוב זרים נחבק אדמת ניכר, ונחשוב כי בכוסף הלב לבד נעוף ההרה, הר הקודש ונחשוב לנו צדקה! (עמ' 84). את הדברים הללו הוא מבסס על שלל עצום של מקורות בהלכה ובאגדה. חלק גדול מהספר מוקדש לויכוחים הלכתיים עם גדולי הדור בשאלת האפשרות להקריב קרבנות בזמן הזה.
הספר החשוב הזה זכה לקנקן מהודר בתוספת של נספחים רבים כפי הראוי לחיבור אשר ערכו הוא היסטורי מלבד היותו ספר של דברי תורה רגילים. בין הנספחים ראוי לציין תכנית מאלפת של בן המחבר לייסוד "קיבוץ" וכן פרקי תולדות המתארים את מאמציו המעשיים של הרב לעסוק ביישוב הארץ.