יסודי הלכה הלכות נידה, הרב שמואל דביר הוצאת מכון מוריה ב"ש תשס"ב (תצה עמ')

ספר זה הוא כרך נוסף מסדרה שמסכמת את ההלכות הנלמדות לקראת מבחני הרבנות הראשית לישראל, לקבלת סמיכת "יורה יורה". קדמו לו הכרכים על הלכות אבילות ושבת שרבים ממשמשים בהם. כמו קודמיו הספר הוא בעל אופי סיכומי, יש כותרות גדולות לכל נושא ודברי הפוסקים שמובאים פותחים בהדגשה של שמות הפוסקים. כמו כן לכל נושא ישנה הקדמה המביאה את יסודותיו וחלוקה של השיטות בצורה מסודרת עם מספור או אותיות. בנוסף לכך שואף המחבר להגיע לפסיקה הלכתית מעשית ועל כן בסיום כל נושא הוא מסכם את הפסקים המופיעים בספרי האחרונים דרכי טהרה של הגר"מ אליהו, תורת הטהרה – קיצור פסקי טהרת הבית של הגר"ע יוסף ושיעורי שבט הלוי של הגר"ש ואזנר.
לשון המחבר אינה כתובה כ"ספר" אלא כסיכום שכתב לעצמו והודפס לרבים. אך הדברים מסודרים ובהירים, ומסייעים ללומד לסדר את לימודו בפרט בעניינים מורכבים.
נביא חלק מהסיכום: בענין "אמתלא" (עמ' נ) אישה נאמנת לומר שהיא טמאה או טהורה. במקרה בו האשה הודיעה לבעלה שהיא טמאה ולאחר מכן רוצה לחזור בה וטוענת שהסיבה שהודיעה על טומאתה היה מתוך סיבות אישיות שונות ועתה חלפו סיבות אלו, היא נאמנת. אמנם אם לא אמרה שהיא טמאה אך עשתה פעולה שהוכיחה שהיא טמאה, למשל לבשה בגדים שמיוחדים לימי נידתה, כפי שהיה מקובל בתקופת הגמרא, בזה יש מחלוקת ראשונים, ויש הסוברים שאינה נאמנת לחזור ולומר שהיא טהורה אפילו שיש לה "אמתלא" לפעולה זו. הראשונים נחלקו בהסבר השיטה שלא מועילה אמתלא. הרשב"א נקט שאחרי שהאישה עשתה פעולה אין לה אפשרות לחזור ולהפוך את המצב. ואילו המהר"ל מפראג ביאר שרק אם המעשה הוא פומבי כמו לבישת בגדים מיוחדים שגם אנשים אחרים יודעים מפעולה זו אז היא אינה יכולה לחזור בה. אך במעשה שאינו מפורסם היא כן יכולה לחזור. עוד השלכה למחלוקת זו יהיה במקרה שתאמר לאחרים שהיא טמאה. לרשב"א המונע מחזרה הוא המעשה, ואמירה אינה מונעת חזרה ואילו למהר"ל כל דבר שמתפרסם אפילו אינו אלא אמירה לא ניתן לחזור ממנו אפילו באמתלא.
לסיכום, זהו ספר מועיל ללומדי הלכות נידה ובמיוחד לאלו החפצים לסכם ולסדר את לימודם.