היבטים הלכתיים בשיטת הבחינות, שמעוני גרטי (246 עמ')

בכל הדורות מרכז לימוד התורה היה בלימוד גמרא. למרות שהגמרא שלפנינו היא אותה הגמרא שהיתה לפני גאונים וראשונים לפני אלף שנים, ניתן להצביע על שינויים בדרך הלימוד. אינו דומה ספר חידושים מתקופת הגאונים לספר כזה מתקופת הראשונים ובודאי לא לספרים היוצאים בימינו. המהפיכה האחרונה בתחום זה חלה לפני כמאה שנים ועיקרה בישיבות ליטא. הם הסיטו את הדגש מחשבונות של הלכה ומדקדוקים בסוגיות לעיון במושגים הבסיסיים של כל הלכה, כשהפרטים משמשים לצורך הגדרת הכלל. לאחר מכן התפתחו כיוונים שונים שסגנונם דומה, המנתחים בכל מושג שתי אפשרויות או יותר, ותולים באפשרויות אלו מחלוקות שונות באחרונים, בראשונים ולעתים גם באמוראים ותנאים. חשוב להדגיש שלומדי התורה לא רואים בדרך זו שינוי מדרכים קודמות, אלא העמקה והסבר למחלוקות שנוצרו לפני כן, בדרך כלל חקירות אלו גם נשענות על דקדוק בלשונם של החולקים.
מחבר הספר דנן, מתלמידי ישיבת הר עציון, צועד צעד נוסף בעניין זה. הוא מנסה ליצור תשתית אידאולוגית רוחנית שמחייבת מציאותם של שתי אפשרויות (או שלוש!) בכל הלכה. את יסודותיו הוא תומך ב"שיטת הבחינות" של הרב מרדכי ברויאר שמנסה לתרץ בעיות בתורה שבכתב ע"י הבחנה בין שתי בחינות. האחת מתוך ההנהגה הניסית הנסתרת והשניה ההנהגה המעשית והגלויה של הקב"ה את עולמו. מתוך זה מוכרח מחבר הספר למצוא בכל הלכה חקירה ולמצוא בגמרא כפילות בסוגיות שלעתים נובעת, לדעתו, מכפילות בפרשיות התורה.
ראוי לציין שכתיבתו של המחבר נפלאה ומהנה והחבורות שחידש הן מושכות ביופיין ובמבנה שלהן. כמו כן הן פרוסות על כל חלקי התורה מזרעים לטהרות כיאות לטענה כוללנית כל כך שראוי לה להיות מוכחת באופן רחב.
אמנם חייבים אנו לציין שדווקא לאחר העיון בדברים נראה שלולא המסגרת אותה כפה המחבר על עצמו לא היה נאנס לחדש חידושים שלעתים אינם מסתברים ואינם מתקבלים על הלב.
מפאת קוצר המקום לא נוכל להביא דוגמא מהספר ונפנה את המעיינים לקרוא בעצמם. ונאחל למחבר שימשיך בכתיבה בכשרונותיו הברוכים ומתוך מטרה ללבן דברים לאמיתתם כדרכה של תורה.