טוב סחרה, הרב רפאל שטרן, תשס"ב (רע"ח עמ')

כפי שציינו כמה פעמים בעבר, מורגשת בשנים האחרונות התעוררות ברוכה לעיסוק בהלכות הנוגעות לחושן משפט הלכה למעשה. כחלק ממחלק זה התפרסמו בשנים האחרונות ספרים רבים שעוסקים בהלכות אלו. בין הספרים הללו נמנה ספר זה של הרב שטרן, מרמ"י המכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר אילן.
ייחודו של הספר שלפנינו הוא בניסיון לעסוק בעניינים בהם ההלכה אינה ברורה וחד משמעית ויש צורך להיכנס לדיוקים דקים מאוד בסברה ולחילוקים מאוד פרטניים ומדויקים.
נביא דוגמאות מהספר:
שחייב לפסוק בלא לחשוש לסכנה. וכן פסק הרמב"ם אלא שסייג זאת בכך שכבר שמע את הטענות ויודע להיכן הדין נוטה. הב"ח כותב במפורש שאף אם יש חשש סביר שבעל הדין יהרוג את בנו של הדיין הוא חייב לפסוק כדי למנוע הפקרות ומציאות של כל דאלים גבר. הרב שטרן טוען שגם אם בעל הדין חטף את בנו של הדיין ומאיים להרגו חייב לפסוק! ומדמה זאת לגזירה שלא לפדות שבויים יותר מכדי דמיהן שלדעת חלק מהפוסקים נאמרה אף אם יש סכנה לחייהם. אמנם בשו"ת ציץ אליעזר ובמנחת שלמה כתבו שהדיין יכול להטות את הדין במקום סכנה. הרב שטרן מפלפל בדבריהם. האם חייבים לפרסם אח"כ שהיטו והאם נאמנים על כך וכן האם חייב הדיין לשלם על הפסיקה המוטעית.
עוד בספר דיונים על כהונת אדם במשרה ציבורית על כרחו, בר מצרא, חוטף מצוה מחבירו, גרמי וגרמא, תקנון בית כנסת ועוד.
הספר כתוב בלשון נעימה וקריאה ומסודר היטב. נברך את המחבר שימשיך לעסוק בעניינים אלו ולהרבות את העיסוק בחושן משפט בדורנו.