דבר יעקב מסכת קידושין הרב יעקב שטיינהוז, ירושלים תשס"ד (תקנז עמ')

סדרי הלימוד בישיבות הגבוהות, כפי שהתעצבו בעיקר במאה השנים האחרונות, כוללים לימוד מקיף של דפים בודדים בראשה של כל מסכת הנמצאת בתוך סבב המסכתות. סביב הדפים הללו התפתחה ספרות שלימה ועניפה של ספרי חידושים וסיכומי שיעורים ומדי שנה יוצאים ספרים נוספים שעוסקים באותם עשרות דפים. כתוצאה מההשקעה בדפים הללו חלה במקביל הזנחה מסוימת בעיון בשאר המסכתות וכן במסכתות שלא נכנסו לסדר הלימוד הישיבתי.
הרב שטיינהוז, ר"מ בישיבת קול תורה לצעירים, מוציא סדרת ספרים שעוסקים בדפים ה"מוזנחים" של המסכת. ספר זה עוסק במסכת קידושין מדף כב ע"ב ועד סוף המסכת. המחבר חילק את הספר להערות קצרות על גמרא, רש"י ותוספות והוא מלקט מהאחרונים המפורסמים; קצות החושן רבי עקיבא איגר ועוד וכן מסכם את שיטות הראשונים בכל סוגיה. כתיבתו ברורה ודבריו נתקבלו בחיבה בין לומדי בית המדרש. הכרך הזה מצטרף לכרכים נוספים שיצאו כבר על מסכתות בבא מציעא וגיטין. נאחל למחבר להמשיך בסדרה זו לתועלת הציבור.
נביא מעט מדבריו: במסכת קידושין דף כב ע"ב קובעת הגמרא: אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה. "פני יהושע" הקשה מה המקור לכך הרי קנייני עבד כנעני נלמדו מקנייני קרקע, וקרקע אינה נקנית במשיכה. המחבר מביא את תירוצי האחרונים (בס"ק ד): החזון איש כתב ליישב עפ"י תוס' שבעניינים דרבנן עבד שווה למטלטלין ולכן קנין משיכה מדרבנן יש גם בעבד. וכן עולה מדברי הגר"א. ה"חשק שלמה" חולק עליהם וטוען שההשוואה בין עבד למטלטלין מדרבנן לא באה אלא כדי לגרוע קניינים שלא מועילים בקרקע ולא להוסיף קניינים. ב"שיטה לא נודע למי" כתב שהמשיכה היא תקנה מיוחדת בעבד כנעני והיא קיימת גם לשיטת ריש לקיש שמשיכה היא קניין מהתורה. והחזו"א (שכנראה לא ראה את דברי השיטה הזו) ביאר שלדעה שמשיכה היא קניין מהתורה, הקניין מועיל לכל דבר שיכול להימסר מיד ליד וזה כולל גם את העבדים. ה"פני יהושע" עצמו מתרץ שני תירוצים על קושייתו:
א. מסתבר שעבד כנעני הוקש לקרקע כדי להוסיף לו קניינים ולא לגרוע ממנו את הדמיון שלו למטלטלין.
ב. הסיבה שבקרקע אין קניין משיכה היא חיסרון טכני שלא ניתן למשוך אותה. בעבד שאין חיסרון הזה קניין המשיכה אכן יכול לפעול.