תפילת ישרים הרב אלי אדלר עצמונה תשס"ג (390 עמ')

התפילה היא עבודה שבלב כפי שמצאנו בדברי חז"ל שהסמיכו את חובת התפילה על הפסוק "ולעובדו בכל לבבכם ". לפי מדרגתו הנפשית הפנימית של האדם יוצאת ופורצת לה התפילה מליבו. חז"ל אף מנו את עיון התפילה כאחד הדברים המקצרים ימיו של אדם ( ברכות נד' ) וכפי שמבאר מחבר הספר ( עמ' 115) שאי אפשר לערב בתפילה חשבונות פילוסופיים על דרכי פעולת התפילה והשפעתה אלא להתמקד ברגש של האדם המתפלל, לאור דברים אלו היה נראה שאין מקום לחיבור ספר שיעסוק בתפילה,ובספר שכזה אף יש סכנה שיפריע לעבודת התפילה בטהרתה.
אך מסתבר שלמרות זאת יש צורך בבירור סוגיות הנוגעות לתפילה ,מפני שהיות התפילה ופעולתה חתומות וסתומות בפני המתפללים , נמנעת מהם האפשרות להתקשר לתפילה ולהתייחס אליה ביחס הראוי לה , וממילא הם מפסידים את הרווח הצפון להם מתפילה אמיתית היוצאת מעומק הלב.
כבר מרן הרא"יה זצ"ל הקדיש לתפילה מקום חשוב בכתביו וכן ספר שלם בפני עצמו והוא סידור עולת ראי"ה. מחבר הספר דנן מתלמידי בית מדרשם של הראי"ה והרצי"ה , מלקט ומבאר קטעים מתורתם ומקיף למעשה נושאים רחבים שקשורים להשקפת העולם הכללית שהתפילה נגזרת מהם. סגנון הדברים נאה וברור ויש בספר זה משום פתיחת צהר לעולמה של תפילה בראי תורתם של הרב קוק ותלמידיו.
נסיים בקטע מדברי הרב המובאים בספר עמ' 138:
"אין התפילה באה כתיקונה כי אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת … הלא היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל ,אלא שבשעת התפילה המעשית היא התפילה הנשמתית התדירית היא מתגלה בפועל. וזה עידונה ועינוגה , הידורה ותפארתה של התפילה, שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל, או נוכח פני שמש המופיעים עליה באורה ולכן הלוואי שיפלל אדם כל היום כולו".