ארחות שבת חלק א' הרבנים שלום יוסף גלבר ויצחק מרדכי רובין ירושלים תשס"ג (תרי"ח עמ')

הלכות שבת הן כהררים התלויים בשערה. כך פסקה כבר הגמרא, ובודאי נכונים הדברים בדורנו כשההתפתחות התעשייתית והחידושים הטכנולוגיים יצרו מהפיכה שלימה בעולם והפוסק נדרש להוציא מתוך הגמרא והפוסקים את העקרונות לפסיקה בכל אותם דברים חדשים שלא שערום אבותינו. על כן לא מספיקה ידיעה טובה בדברי הפוסקים כדי לפסוק אלא נדרשת הבנה מעמיקה של היסודות ההלכתיים על מנת לדמות מילתא למילתא כראוי. לא מקרה הוא שהספר הראשון שנדפס במתכונת המקובלת היום של ספר פסקי הלכה המסודרים ע"פ נושאים, כשהמקורות והפלפול נמצאים בהערות, הוא ספר "שמירת שבת כהלכתה" שעסק, כמובן, בהלכות שבת. הרוח שהניעה את הוצאתו אז של השש"כ היה הגרש"ז אוירבך זצ"ל שהיה מהחלוצים בבירור ההלכה למעשה בדורנו והוא למעשה גם הכח שמאחורי הוצאת ספר זה של תלמידי בנו הרב שמואל אוירבך. אמנם שוני גדול יש בין הספרים. השש"כ  הוא יותר פוסק הלכתי שמרבה להסתמך על ספרי שו"ת ואילו ספר זה הוא גם ספר בעל גוון "ישיבתי" הן בלשונו, הן בהקצאת מקום לסברות ישיבתיות (בעיקר של הרב שמואל אוירבך) אף שאינן מתאימות להלכה (כבעמ' כד הערה עט), הן בדיוניו לעיתים על הקפדות שנראות מתאימות יותר לבחורי ישיבות והן בהסתמכותו אך ורק על פוסקים שנחשבים בעולם הישיבות כמשנה ברורה והחזו"א (עד כדי ההכרזה בפרק א' סעיף עז – ראה בהערה סדר הכנת התה בביתו של החזו"א!) הרב פינשטיין והרב אוירבך זצ"ל ויבדלו לחיים הרבנים אלישיב, ואזנר, קרליץ, קנייבסקי והרב שמואל אוירבך. בולטים בהשמטתם ה"יביע אומר", ה"ציץ אליעזר" ורבים אחרים.
מעלתו של הספר היא שדבריו בהירים וכן נמצאים בו בירורים חשובים בהלכות מעשיות שבודאי יתרמו לעוסקים בהלכות שבת.
לסיכום, ספר זה והחלקים הבאים בעקבותיו ראויים למקום חשוב בעולם הפסיקה אך המעיין כדאי שישלים את התמונה ויבדוק את הנושאים המופיעים בספר זה גם בדבריהם של פוסקים נוספים.