מרבדים, הרב מאיר דורפמן, ירושלים, תשס"ב (קפ"א עמ')

מסכת כתובות מכונה בין לומדי התורה "ש"ס קטן" היות והיא מכילה בתוכה נושאים מרכזיים הנוגעים לכל הש"ס.
מחבר הספר הקדיש לפרק הראשון במסכת את ספרו ובו הוא עוסק בנושאים מרכזיים אלו: רוב, חזקה, ספיקות, טענות, הפקעת קידושין ועוד. המחבר מפלפל בראשונים ובאחרונים עד דורנו ממש. לעיתים דיוניו למדניים תיאורטיים ולעיתים הוא עוסק בדברים הנוגעים לפסיקת ההלכה. הספר מסודר באופן נעים לקריאה ובלשון ברורה .
נביא כמה מדיוניו: בסימן א' הוא דן מה הגישה היסודית לספק ספיקא האם זהו היתר גמור כך שאין צורך לחשוש כלל לבעיה או שזו הנהגה של פסיקת הלכה שאינה מסלקת את החשש אך מגדירה את המציאות כמותרת. הוא תולה בזה מחלוקת ראשונים, תוספות ור"ן סביב השאלה האם היה צורך לתקן שנישואין יהיו סמוכים לישיבת בתי הדין כדי להעלות בפניהם ספקות. כמו כן הוא מוכיח מהר"ן בעוד מקומות שאם אפשר לברר במקרה שיש ספק ספיקא- צריך לברר. כך גם לגבי ספק דרבנן כותב הר"ן "והלא כל משכיל גם במילי דעלמא יבחר הדרך היותר בטוחה ואיך לא נעשה כן במצוותיו של הקב"ה" ומאריך שם עוד בביאור שיטת הרמב"ם.  
בסימן יא הוא דן בברכת חתנים במקום שאין עשרה שיש לחקור האם זהו חיוב של החתן לברך במנין או חיוב של הצבור לברך במקום החופה. הוא תולה בזה מחלוקת בין הרמב"ם לטור וכן מחלוקת בין רמ"א לב"י האם ניתן להתחתן בלא מנין שלא יוכלו לברך ברכת חתנים. בס"ק ז מציע המחבר ביאור לתשובת הרשב"א שהובאה בבית יוסף אך הביאור אינו מתיישב עם הלשון של תשובות הרשב"א המקורית. ומכך יש ללמוד שלא כדאי להסתמך על הבאות חלקיות כשאפשר לעיין בדברים במקורם.
לסיכום זהו ספר מוצלח ומעניין המוסיף להגדלת העיון בתורה.