אמר אברהם המחבר - [הוצ' "אקדמון" 2002] מאת: צור ארליך, "מקור ראשון"

אחת למספר לא גדול של חודשים, נוחת על שולחננו ספר חדש של אברהם בן עזרא. בדרך כלל זהו ספר הדרכה בתחומי התכנון והבנייה, לציבור הרחב או לאנשי מקצוע, אך לעתים נושא הספר שונה לגמרי – חידות חשבוניות, למשל, או ביוגרפיה. הפעם עוסק אברהם בן עזרא, ד"ר להנדסה מזכרון יעקב, באברהם בן עזרא אחר, מפורסם: ר' אברהם אבן עזרא, הפרשן, המשורר ואיש המדע בן ספרד של ימי הביניים. בספר, "אמר אברהם המחבר" שמו, [הוצאת "אקדמון"], מלקט ומפרש בן-עזרא פינות מפתיעות ובעלות עניין מיוחד, במקרים רבים מתמטי או מדעי, בכתביו של אבן-עזרא – בעיקר קטעים מפירושו לתורה הנפתחים במילים "אמר אברהם המחבר" או "אמר אברהם הספרדי", פתיחה שאצל איש האשכולות הקדמוני מספרד משמעותה היא בערך: זהירות, מתימטיקה!
זהירות? הזהירות במקרים הללו היא מהשטן. כי מדובר בקטעים מאתגרים ומחכימים, שבפירושו של בן עזרא בן זמננו הופכים לבהירים ונהירים, ויוצרים ספר שהוא תענוג אינטלקטואלי מתמשך. כך, למשל, מספקים לנו האברהמים בני עזרא מעגל גאוני המאפשר לחשב בקלות את הכפלות של 9 ...; פורשים בפנינו את תכונותיהם המיוחדות הרבות של המספרים המייצגים את אותיות שם השם; דוחים את פירושו של רש"י, שהציק לי תמיד, באשר לממדיו של עוג מלך הבשן; מציגים שיטה שונה מהמוכרת לנו לפתרון תרגילי כפל; והופכים לחלוטין – בעזרת המתימטיקה, ההיגיון, וקריאה צמודה של המקרא על דרך הפשט הידועה של אבן עזרא – את יחסנו השלילי לבוני מגדל בבל.
ד"ר בן עזרא אינו צאצא של אבן-עזרא, ולמרבה האכזבה אפילו אינו טוען לייחוס כזה. האם רק במקרה בחר לעסוק בתורתו של אדם בעל שם זהה לשלו? "כתביו של אבן-עזרא נגעו ללבי מאז ומתמיד, בהיותם מעמיקים כמעט בכל תחום בו נגע", הוא אומר לי, ומכחיש כל העדפה אישית או הזדהות רגשית שמעבר להערצתו את חכמת האיש ששמו כשמו. "שירתו, מבחינת המבנה, החריזה, הקצב והשפה, היא שיא השלמות וללא פשרות. הידע המתמטי שלו כולל את כל מה שהיה ידוע בזמנו, ומגיע גם מעבר לכך. לדוגמא, בתקופתו טרם ידעו המתמטיקאים, וגם לא אבן-עזרא, את נוסחאות הצירופים בחישובי הסתברות, אך בפירושו לתורה הוא פתר שאלות הסתברות ברמה הנלמדת כיום באוניברסיטה. אני אוהב גם את ההומור שלו, משירים ואמירות על חשבון עצמו ועד הומור אינטלקטואלי ומתמטי, שרבים לא היו מגדירים כהומור".
ר' אברהם אבן עזרא [1090-1165] הוא מהדמויות הבולטות של תור הזהב היהודי בספרד, אבל לא הרבה זהב עבר בין אצבעותיו. חיי העוני והנדודים שלו הונצחו ברבים משיריו, אך במהלך נדודים אלה הוא הספיק לכתוב פירוש למקרא, שנחשב עד היום לאחד החשובים שבפירושים. הוא עסק ברפואה, במתמטיקה ובאסטרולוגיה – שבאותם ימים לא נחשבה כסותרת את השקפת העולם הרציונלית שלו, המוצאת ביטוי רחב בספרו של ד"ר בן-עזרא. אם תבקשו מחוקר כלשהו של שירת ימי הביניים לנקוב בשמו הפרטי של משורר גדול ממשפחת אבן-עזרא, סביר שיוזכר דווקא משה אבן-עזרא, מחבר ספר התיאוריה הפואטית העברי הראשון, אולם בשולחן השבת זוכים דווקא שיריו של אברהם אבן-עזרא להשמעות רבות כמעט כמו שמקבל "הפרויקט של עידן רייכל" ברדיו, והיה זה דווקא הוא, אברהם, שניסח את כלל הזהב הידוע לחורזים: "לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו: שלח תשלח את השור למישור, ואת החמור לארץ המור".
כדי להתחבר לאקטואליה שאלתי את ד"ר בן-עזרא מה היה המדען הקדום אומר על האסטרונאוט הישראלי הראשון. "בפירושו של אבן-עזרא לפרשת משפטים הוא אומר: 'אילו היינו במקום שאין שם שור, אין צורך במשפטי שור נגח'. הוא לא דן בספקולציות שלא היו אקטואליות בימיו. אילו היה עמנו היום, לבטח היה מתייצב ראשון לטוס לחלל, שכן כל חייו תר אחר חידושים, הרפתקאות, נדודים, ויצר הסקרנות הוא שגרם לו לחקור ולהגיע לתוצאות מפליגות במדע, באמונה ובכל תחומי היצירה שלו. הוא העיד על עצמו כי ראה חושך כחושך-מצרים בנדודיו באזור הקוטב, וגם הרמב"ן כלל עדותו זו של ראב"ע בפירושיו; להגיע בזמנו לשם, באמצעים הדלים שהיו ברשותו, שקול כנגד טיסה לירח כיום".