תורת גיטין לרבי יעקב מליסא, מהדורה חדשה עם הערות מכון ירושלים תשס"ג (ר' עמ')

רבי יעקב לורברבוים, המפורסם כבעל ה"נתיבות", רבה של ליסא נפטר בשנת תקצ"ב (1832). תולדות חייו כמעט אינן ידועות לנו אך תורתו היא זכרו. הספרים הרבים שכתב, בעיקר בנושאי הלכה, והעמידו אותו בשורה הראשונה של הפוסקים בתקופת האחרונים. ספרו הידוע ביותר הוא "נתיבות המשפט" על שולחן ערוך חושן משפט. בספר זה הירבה להתוכח עם גדול מפורסם אחר בתקופתו בעל "קצות החושן". הויכוח נמשך לאחר שהקצות התייחס להשגות בספר מיוחד "משובב נתיבות" והנתיבות השיב לו במהדורה בתרא של ספרו. בנוסף לספר זה כתב הנתיבות גם את חוות דעת "על שולחן ערוך יורה דיעה", "מקור חיים" על הלכות פסח, "בית יעקב" ו"קהילת יעקב" על הלכות אישות וכתובות ומסכת כתובות. ספרנו "תורת גיטין" זה עוסק, חציו במסכת גטין וחציו בהלכות גטין. בספריו חיבר ה"נתיבות" את עולם הגמרא והפלפול לעולם ההלכה והוציא בעיונו השלכות הלכתיות חדשות. על פי דבריו מתבארות מחלוקות ראשונים ואחרונים בביאור הסוגיה. במהדורה זו נוספו הערות לחלק שנכתב על השו"ע כמו כן המהדורה היא מודפסת בצורה מדויקת ומאירת עינים.
נביא דוגמא מחידושי הרב: מרן המחבר (קכ ג) פוסק שניתן לזהות את הבעל והאישה שבאים להתגרש אפילו ע"י עד אחד. ב"תורת גיטין" מבאר שיסוד הדין הוא מצד "מילתא דעבידא לאיגלויי" דהיינו שמותיהם של בני הזוג מפורסמים בעיר והעד רק מאשר את הדברים הידועים. זאת בניגוד למקרה אחר,  שמופיע בשו"ע שם פסק המחבר, ששליח המביא גט לאישה צריך שני עדים שזו אשתו של המשלח מכיון שאין זה דבר ידוע שהיא אשתו. מתוך כך דן התורת גטין במקרה שהעדים והסופר שכחו את שם הבעל, אך הסופר מצא אצלו פתק ובו השמות האם ניתן לסמוך על הפתק. לאור דבריו שיסוד הדין שעד אחד מספיק הוא משום מילתא דעבידא לאיגלויי" היינו שהעד מאשר את דברי הבעל, אם כן במקום שחסירה ידיעה בסיסית לא ניתן ליצור אותה על ידי כתב או אפילו על ידי עד אחד. ועל כן לא ניתן לדעתו להסתמך על פתק כזה.
המהדיר ר' נתנאל לוי הוסיף הערות רבות והפניות לאחרונים רבים ונברכו שיוציא גם את החלק השני של "תורת גיטין" שכולל את החידושים על מסכת גיטין.