שולחן שלמה הלכות יום טוב וחול המועד הרב שלמה זלמן אוירבך

נערך ע"י הרב שמחה בונים לייזרזון ירושלים. תשס"ג. חלק א'  (שע"ד עמ'), חלק ב' (שס"ב עמ').
הגרש"ז אוירבך זצ"ל חיבב במיוחד את העיון בהלכות הנוגעות לשבת וים טוב. הן בספרים שהדפיס והן באלו שהדפיסו אחרים בשמו. גם בכתב יד שנשארו מוקדש חלק נכבד לעיון בהלכות אלו. נכד אחותו הרב לייזרזון הוציא זב מכבר ליקוט מקיף על הלכות שבת בשלושה כרכים ובו סידר את פסקיו של דודו על פי סדר השולחן ערוך. עתה הוציא הוא ליקוט נוסף עם החידושים והפסקים על הלכות יום טוב. אמנם, יש הבדל בין הספרים. בהלכות שבת נשתמרו יותר הערות קצרות שהשתלבו בחיבור של ה"שולחן ערוך", ואילו בהלכות יום טוב מוקדש חלק משמעותי מהספר לעיונים ארוכים ומספר ההערות על ה"שולחן ערוך" הוא קטן יותר. מלאכה קשה נטל על עצמו העורך להצמיד לדברי השו"ע קטעים שמלכתחילה לא נכתבו על השו"ע. אך נראה שהוא עמד במשימה זו בצורה מוצלחת וקריאה. לכן, ראוי לציין את ההוספות מכתב יד ושמועות בעל פה, שמציגים באופן מלא וברור את עמדת הגרש"ז, בנושאים הלכתיים שונים.
בעמ' עח הביא המחבר מחלוקת אחרונים: האם מותר לשחוט בהמה של גוי עבור ישראל שיקנה את הבשר מהגוי. ה"שב יעקב" אסר ודימה לשחיטת קורבנות שאסורה. ה"נודע ביהודה" חילק בין קורבנות שעיקר השחיטה לשם גבוה, משא"כ בהמת הגוי שנשחטת עבור האכילה. הגרש"ז מחזק את דעת ה"נודע ביהודה" וכן דוחה את דברי ה"אבני מילואים" שאסר אף לשחוט בהמת הפקר. ומתוך כך מסיים במסקנה נוספת שמותר לישראל שמתאכסן במלון של גויים להדליק ביום טוב נר ששייך לגוי מכיון שההדלקה היא לצורך ישראל.