שו"ת משפטי עוזיאל חלק ט, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, ירושלים התשס"ד (רל עמ').

הראשון לציון הרב עוזיאל זצ"ל (תרמ – תשיג 1953-1880) היה אחד מהמשיבים הגדולים בתקופתו. רבני הארץ והתפוצות ראו בו תל תלפיות והפנו אליו את שאלותיהם המרובות והוא נענה להם בעין יפה. תלמידיו ומעריציו נרתמו להוצאה מחודשת ומאירת עינים של כרכי שו"ת משפטי עוזיאל ז' חלקים שהוציא בחייו והוסיפו אליהם ב' כרכים של תשובות מכתב ידו. כרך זה משלים את הוצאת התשובות מכתב יד ומפעל חשוב זה עומד לקראת סיומו לכשיוציאו מחדש את כרך ז' של התשובות הנדפסות. התשובות בכרך זה מקיפות את כל ד' חלקי השולחן ערוך מתוקף היותן שיריים שנותרו בכתבי הרב. סגנון התשובות בהיר ביותר, הרב מטפל בכל תשובה ממקורותיה בגמרא ועד לאחרונים הידועים והכל בסברות ישרות ובנעימות מיוחדת מתוך כבוד רב לשואלים. ניתן לומר שמתשובותיו של הרב אפשר ללמוד כיצד לקבל בסבר פנים יפות בכתיבה.
בין הנושאים הנדונים בחלק זה: השמעת שם ד' בהקלטה. שימוש ברמקול בשבת ולעניין הוצאה ידי חובה בברכות, מעמד הבת בישראל, לא תתגודדו, קציצת אילנות מאכל, רקימת צורות על הפרוכת, עינייני חציצה, כשרות מקווה ע"י קרח ועוד.
נביא קטע מדבריו בעניין היחס שבין המדע לתורה (חלק יו"ד סימן כג):
"המדע האנושי שהוא שאוב ממקורות המוחשים והנסיונות אינם ודאיים, אולם עלולים לטעות דמיונית והשערתית, וכמו שעינינו רואות ואזנינו שומעות מראות וקולות מטעים ודמיוניים, והננו פוגשים בחיים נסיונות מאוכזבים ומאכזבים עד שהוודאות לחיוב של היום הנהפך לשקר ביום המחר ע"י נסיונות והקשים אחרים שמטעים את הראשונים ושגם הם עלולים לטעות, לכן כל מדע אנושי-שכלי אינו אלא קרוב לאמת בשעתו, אבל לא אמת מוחלטת לדורות. יוצא מכלל זה הן ההשגות השכליות שאדם משיג מפי מקור החכמה – הוא אלוקים חיים ומלך עולם, הן ראיות בהחלט שאינן משתנות ומתחלפות לעולמים, וזוהי סגולתה המיוחדת של תורת ישראל שנאמרה מפי הגבורה וכו'. יש לציין שבסופה של תשובה זו הרב נותן תוקף לחכמות הרפואה והכימיה מבחינה הלכתית ואינו מתעלם, ח"ו, מהישגי המדע אלא רק מעמידם באור הנכון.
נחזק את ידי העושים במלאכת הקודש של הוצאת כתבי הרב להשלים את המלאכה ולזכות את הרבים בכל דבריו של הרב.