הררים התלויים - הרב יצחק שילת, הוצאת שילת, מעלה אדומים תשס"ג (ש"נ עמ')

המשנה בחגיגה הגדירה את הלכות שבת כהררים התלויים בשערה. ואכן ההבדלים בין חיוב להיתר הם לעיתים דקים מאד ודורשים הבנה מעמיקה שתלויה ביגיעתה ובעמל בלימוד המקורות והפוסקים. הרב שילת, שנודע כבר בדרכו המיוחדת בבירור דברי הראשונים ובסוגיות הגמרא, הקדיש את ספרו להגדרת מושגי היסוד של הלכות שבת אותם הוא חפץ, לדבריו, לברר מימי נעריו. הוא מנתח בקפדנות מחקרית את הסוגיות העוסקות בדיני מתעסק, "דבר שאין מתכוין", "פסיק רישיה", "מלאכה שאינה צריכה לגופה" ו"מקלקל". מדקדק הוא בלשון הראשונים ואינו מניח דבר מדבריהם ברחבי הש"ס שאינו מטפל בו ומנסה לשאוב ממנו מידע ביחס לשיטתו בהבנת מושגים אלו.
נביא דוגמה מהדיונים בספר: נחלקו הראשונים בהגדרת הפטור של אדם ה"מתעסק" בפעולה מסויימת ותוך כדי ביצועה, מבצע חילול שבת. לדעת רש"י מדובר באדם שמתכנן להרים דבר תלוש מהרצפה ובטעות תולש את המחובר שלידו. תוספות חולק עליו וסובר שהטעות עליה נאמר הפטור היא באותו החפץ עצמו, האדם חשב שהוא תלוש והתברר לו שהחפץ מחובר. מה הדין לפי התוספות בטעות כמו במקרה ש"צייר"  רש"י שהאדם הרים חפץ שלא התכוון להרים? לדעת המהרש"א והמהר"ם, בודאי שיהיה פטור גם כן. אך ה"אור שמח" וה"ערוך לנר" נקטו שבמקרה של רש"י, התוספות יחייבו קרבן מפני שהיה לו להיזהר שהרי ידע שיש מחובר ליד החפץ. למחלוקת זו יש השלכה לשאלה שדן בה המחבר בהמשך, האם אפשר ללמוד פטור דבר שאין מתכוין, ממתעסק.
אמנם יש לציין, שהריבוי בדיונים והדקדוק הרב בכל נושא, מערפלים לעיתים את הנושא סביבו נסוב הדיון ועל כן הספר מיועד בעיקר לאלו העוסקים בנושאים אלו ומי שאינו מתמצא בסוגיות ובראשונים, עשוי לאבד את דרכו בסבך השיטות.
לסיכום, זה ספר חשוב התורם תרומה נכבדה לבירור וליבון מושגים קשים בהלכה.