משפט הפועלים – ר' יוסף רוזנר, אשדוד ה'תשס"ג (ת"פ + 119 עמ')

הלכות שכירות פועלים נחשבות כאחד מהנושאים המורכבים בחושן משפט. מלבד הקושי בלימוד ההלכות, צריך גם להגדיר כיצד משתלב "מנהג המדינה" בתוך הפסיקה ההלכתית. וכן יש לדון בתוקפם של הסכמי עבודה ועוד. מחבר הספר מעיר בהקדמתו, שידיעת הלכות אלו נוגעת אף לאנשים שאינם בעלי עסקים, שכן כמעט כל אדם מעסיק אחרים בשמירה על ילדים או בניקיון וכדו'.
מחבר הספר, שלדאבון לב נסתלק בפתאומיות לפני סיום ההדפסה, היה בעל עסק ונתקל בשאלות רבות בהלכות אלו. מתוך עיסוקו באופן מעשי בנושאים אלו, נכנס לעובי הקורה וזכה להוציא ספר מצוין המקיף את פרטי ההלכות מיסודן בגמרא ובפוסקים ועד ליישומן בפועל.
נביא כמה לדוגמא: מה הדין במפעל שהתחלפו בעלי המפעל, האם תנאי השכר הקודמים של הפועלים נשארים? המחבר מביא (עמ' קיב) מספר "מנחת צבי" שטען שהתנאים הקודמים מתבטלים ומקורו בתשובות הריב"ש. אך הוא חולק עליו ומוכיח שעל מנת לשנות את התנאים, הבעלים החדשים צריכים לעשות זאת לפני שהמפעל ממשיך בפעילותו הרגילה ומוכיח את דבריו מדיוק באותה תשובה של הריב"ש.
עוד דיון מעניין (עמ' רכו) לגבי אדם שהזמין תור אצל רופא, אך ביטל את התור באופן שהרופא לא יכול היה להזמין חולה אחר או שהזמין מקום בחברת הסעות וכשביטל, לא יכלו למצוא נוסע אחר, והכריע המחבר כי  המזמין חייב לפצות את הרופא או את המסיע. כמו כן יש בספר פרקים העוסקים בנושאים כמו שביתות עפ"י הלכה ועוד.
בסוף הספר נדפס קונטרס גדול המכיל את חוקי המדינה ביחס לעבודה בתוספת ביאור והתייחסויות הלכתיות. יש מקום להצטער על כך שהמחבר לא השתמש גם בפסקי דין של בתי הדין הרבניים ובכך היה משלים את היריעה. המחבר מפנה פעמים רבות בספר להערות של אחד הרבנים על הספר, אך כפי הנראה בעקבות פטירת המחבר המשפחה לא שמה לב לכך והשמיטה את ההערות.