אחריך נרוצה, הרב יובל שרלו, הוצאת ידיעות אחרונות תשס"ג (510 עמ')

מגילת שיר השירים זכתה לכינוי "קודש קודשים" בפי חז"ל, זאת ביחס לשאר כתבי הקודש שהוגדרו רק כ"קודש" (שיר השירים רבה א', יא). הגדרה זו מתחדדת במיוחד לאור התוכן הנגלה של המגילה שעוסק בעניינים שלמראית עין אינם אמורים להיות נושא ללימוד בבית המדרש. אכן הלומד נדרש להעמיק בדברי המגילה ולהבין מה המסר הרוחני שעולה ממנה וכיצד ניתן להשליך מהמגילה על יחסי אדם – אלוקים. הרב יובל שרלו בספר שלפנינו העמיק בלימוד המגילה וכן בלימוד המדרשים שעליה ובעקבותיהם הציע שני מהלכי פירוש למגילה. האחד  על דרך הפשט ובו הוא חותר למצוא במגילה מהלך אחד מתחילתו לסופו. הוא מציין שבעניין זה הלך בעקבות האבן עזרא שכבר הציע כיוון דומה. השני הוא פירוש על פי מדרשי חז"ל, שמוצאים בייחסי הקב"ה ועם ישראל כפי שהם מתוארים במגילה רמזים למאורעות ההיסטוריה של עם ישראל. המהלכים ההיסטוריים מבטאים את אותה מערכת יחסים שיש בה עליות ומורדות. את הספר מסיימים תקציר של הפירושים שמסודר על סדר המגילה בתוספת התרגום על המגילה מתורגם שוב לעברית (וראוי היה לכתוב במקום בולט יותר שהתרגום לעברית נלקח מעבודתו של תלמיד חכם אחד שפורסמה לפני שנים רבות) וכן בתוספת פירושו של האבן עזרא. בסיום הספר מצורפת מסה ארוכה על משמעות שיר השירים בימינו ובה יש סקירה על התפתחותה של הפילוסופיה היהודית, כולל השפעתם של הראי"ה קוק והרי"ד סלובייצ'יק. המחבר דן גם בהיבטים שונים שאפשר ללמוד מהמגילה ביחס לאמונה ולתפילה בדורנו.
סגנונו של הרב שרלו בהיר וכבר נודע ברבים ביכולת הכתיבה שלו. ניכר בספר שהוא פרי של לימוד מעמיק והושקע בכתיבתו עמל רב. ועל כך יש לברך את המחבר.
נעיר כי מן הראוי היה להפריד בין הפירושים השונים למגילה ע"י שימוש באות שונה לכל מפרש, דבר שהיה מקל על הלומדים.