ושננתם על חושן משפט הלכות קניינים, מאת הרב מאיר דוד שמואלי – ירושלים ה'תשס"ד (תקה עמ')

על הלומד בלא חזרה נאמר בדברי חז"ל שהוא משול לזורע ואינו קוצר, שהרי אינו רואה את פירות לימודו שנשכח ממנו. למרות דברים חריפים אלו, מוטל עניין זה של חזרת הלימוד בקרן זווית ורבים אינם מקדישים מזמנם לחזרה.
הרב מאיר דוד שמואלי נחלץ לעזרת לומדי שולחן ערוך "חושן משפט" וסידר בעבר את הלכות דיינים ועדות ועתה סידר את הלכות קניינים בצורה של שאלות ותשובות המציבות בפני הלומד אתגר הגורם לחזרה, תוך כדי התמודדות עם שאלות על הסימנים שלמד. בכרך זה הוא הרחיב את המסגרת של התשובות וכלל הפניות לספרי שו"ת ופרשנות הדנים בנושאים אותם העלה בשאלות.
בסוף הספר הוא גם הדפיס קונטרס "ודברת בם", לחזק את נושא הלימוד ברציפות ובריכוז. הוא מבאר את חשיבות הדברים ומוסיף על כך סיפורים והנהגות של גדולי ישראל.
נביא דוגמה מהדיונים בספר: בעמוד קסט, המחבר מרחיב את היריעה ביחס לנושא ההגרלות. כידוע ישנו חשש של גזל במה שמוגדר בגמרא כ"מישחק בקוביה", עד כדי כך שחז"ל פסלו את המשחקים בקוביה לעדות, בלא שיהיה צורך בבירור אם הרוויחו במשחקיהם. הסיבה לבעייתיות בתחום זה מבחינה קניינית היא, שלמרות שהמשחק המפסיד כסף לחברו עושה זאת מדעתו ומשלם לחברו למשחק את הכסף מרצונו, עדיין יש חשש גזל, מפני שכוונתו מלכתחילה הייתה להרוויח ולא להפסיד ויש כאן חיסרון ב"גמירות דעת" הגורמת לאי חלות הקניין מה שנקרא בלשון הלכתית "אסמכתא". מתוך כך המחבר בא לדון בשאלה כיצד נוהגים מוסדות תורניים לגייס כספים באמצעות מכירת כרטיסי הגרלה, , הרי לכאורה יש בזה חשש איסור. כתשובה הוא מביא את דברי הדיין הרב בצרי שיש לחלק בין משחק בין אנשים פרטיים לבין הגרלה ציבורית וכן יש לדעתו להתיר דבר כזה כשנעשה למטרות צדקה ועדיין צ"ע.
המחבר מפנה גם לשו"ת "יביע אומר" הדן במקרה בו נערכה גרלה בין שני מעמדים לרבנות עיר והמועמד שהפסיד ערער על תוקפה של הכרעה ע"י גורל. הגר"ע יוסף הסכים לדברי המערער. נזכיר לסיום דיון נוסף ובו לקט מדעות הפוסקים בשאלה אם מותר לאדם לפתוח תנ"ך באופן אקראי כדי למצוא שם תשובה לספיקות שמטרידים אותו.
נברך את המחבר שיזכה להמשיך במפעלו ולזכות את הרבים בחיזוק ההכרה בצורך לחזרה בלימוד התורה.