"שער משפט" הרב ישראל איסר, הוצאת לנדא ב"ב תשס"ג (כרך א ת"ק עמ' כרך ב שח + פו + עד עמ')

תולדות חייו של רבי ישראל איסר לוטים בערפל. מתוך ספריו ניתן להסיק שהיה אב"ד בעיר בשם וויניצא שהייתה, כפי הנראה, באיזור רוסיה. וממעט התשובות שנותרו בידינו נראה שכיהן ברבנות בין השנים תק"ל (1770) לתקפ"ו (1826) והיה תל תלפיות לשואליו בכל תחומי התורה.
אך בודאי שנתקיים בו "דבריהם של צדיקים הן זכרונם". וספריו "שער משפט" על שו"ע "חושן משפט" ו"שער דיעה" על הלכות ריבית הינם מספרי היסוד בנושאים אלו. היה מי שקבע שלולא נדפס ספר "קצות החושן" היה ספר "שער משפט" מתקבל כספר המרכזי של בתקופת האחרונים, על שו"ע "חושן משפט".
דרכו של המחבר היא להעלות ספיקות מחודשים ולדון בדברי קודמיו מתוך בירור ההלכה בסוגיות הגמרא ודברי הראשונים. בעומק עיונו ובקיאותו מביא הוא ראיות מחודשות מהגמרא עצמה בעניינים בהם הוא עוסק.
נביא דוגמה בה חולק "שער משפט" על דברי הרמ"א: בשו"ע חו"מ סימן ח סעיף ה פסק הרמ"א עפ"י דברי רבינו ירוחם, ששליח ב"ד שהזיק את האדם שסירב לבוא לדין פטור. וברבינו ירוחם מפורש שאף אם יכול להימנע מהנזק ולמצא דרך אחרת להביאו ללא היזק השליח פטור. אך "שער משפט" מוכיח מהסוגיה שלא כדבריו וכן הוכיח מדברי "נימוקי יוסף" שדימה שליח בי"ד לאדם שעושה דין לעצמו ושם בודאי חייב כשעשה נזקים מעבר להכרח. כן הוסיף להקשות מסברה: "דהא הרודף אחר חבירו להורגו דכל ישראל חייבין להצילו בנפשו מן התורה ואין לך שליח ב"ד גדול מזה ואעפ"י כן אם היה יכול להצילו באחד מאבריו והרגו חייב עליו". ולכן הוא מסיק שלהלכה אין לשליח ב"ד היתר להזיק מעבר למה שהוא מוכרח לעשות כדי להביא את האדם לבית הדין.
ועוד דיון מעניין נוסף (שם: סימן ב) בעל "שער משפט" מביא מחלוקת בין המהר"י  למהרלב"ח, האם לבית דין בזמנינו יש סמכות  להלקות אדם שבא ומודה שעבר עבירה שחייבים עליה מלקות, הוא מעוניין שילקו אותו כדי שיתכפר לו אף שלא היו עדים והתראה. "שער משפט" מביא הוכחה מגמרא שיש לפסוק כשיטה שלא ניתן להלקות אדם על פי הודאתו אף אם רצונו בכך.
בהוצאה שלפנינו הודפס כל הספר מחדש באותיות מאירות עיניים ובחלק שעל הלכות ריבית אף נוספו הערות, וכן נוספו בסוף הספר מפתחות עניינים ומפתחות לש"ס שבודאי יביאו תועלת רבה ללומדי הספר.