English | Francais

Search


> > > נימוקי יוסף על י"א מסכתות, הוצאת מכון זכרון שאול, בני ברק ה'תשס"ד (ד' כרכים)

נימוקי יוסף על י"א מסכתות, הוצאת מכון זכרון שאול, בני ברק ה'תשס"ד (ד' כרכים)


ר' יוסף חביבא היה תלמידם של הר"ן ורבי חסדאי קרשקש. שאר תולדותיו ופעולותיו אינם ידועים לנו. כפי הנראה, חיבורו הגדול "נימוקי יוסף" - בו אנו עוסקים - חובר בסביבות שנת ה' קל"ו (1376) והמחבר עצמו נפטר לפני שנת ה' ר' (1440). הספר "נימוקי יוסף" הוא ביאור על הרי"ף, שמיוסד בעיקר על תורתו של הריטב"א, והוא נסמך גם על פירושיהם של רש"י ותוספות. ה"נימוקי יוסף" מיעט להביא את חידושיו שלו בתוך חיבורו וגם כשהביא מחידושיו פתח בענווה: "אמר המחבר" ובזה הבדיל את הדברים מדברי קודמיו.
מדפיסי ש"ס וילנא כשבאו להוציא את הרי"ף עם מפרשים בחרו בר"ן כפרשן העיקרי על הרי"ף והדפיסו את פירושו לרי"ף כשהיה בידם פירוש זה. במסכתות בהם לא היו חידושי הר"ן תחת ידם, הדפיסו את ה"נימוקי יוסף" במקומו. כתוצאה מכך לא הודפסו פירושי ה"נימוקי יוסף" על י"א מסכתות בהם היה למדפיסי וילנא כתב יד של הר"ן וכמעט שאבדו חידושים אלו מן העולם.
בדור האחרון בעקבות ההתעוררות להוצאת ראשונים שהיו גנוזים בכתבי יד נתגלו גם חלקיו של כתב היד היחידי של ה"נימוקי יוסף" בשתי ספריות. במשך עשרות שנים עמלו חכמים שונים להוציא מסכת אחר מסכת עד שהושלמה הוצאת החיבור כולו. אך דא עקא שעדיין חיבורים אלו לא היו בהישג יד הלומדים והיו מפוזרים בהוצאות שונות, כשחלק נכבד מהם יצא על ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי זצ"ל (נפטר תשס"ג) בארה"ב והיה קשה למוצאם בארץ ישראל. לכן יפה עשה "מכון זכרון שאול" שכינס בהוצאה אחת את כל ספרי ה"נימוקי יוסף", הדפיסם מחדש את המהדורות הישנות וצילם את החדשות ובכך החזירו את עטרת ה"נימוקי יוסף" למקומה.
נביא דוגמה מעניינת מפירושו של ה"נימוקי יוסף": על הסיפור המפורסם בברכות כח ע"א שהדיחו את רבן גמליאל מנשיאותו כותב ה"נימוקי יוסף" שיש להסיק ט"ז מסקנות ביחס לדרכים בהם תלמיד צריך לנהוג כלפי רבו. נביא כמה מהם: "שיש להיזהר מפני המוסר שלא יחלוק עם הרב בדבר התלוי בסברא לבד". "שרשאים הכלל להוריד הרב מגדולתו אם עושה דבר בלתי הגון" אך בתנאי: "כשיהיו בהסכמת הכלל חכמים גדולים" וכן "שראוי לסבול עונשי הרב פעמיים ושלוש קודם שיעשו כנגדו". עוד למד "שהמנוי והמעלה ראוי לאדם בעבור החכמה ולא מפני היחס והמשפחה". וכן "שראוי לשים עצות (להתייעץ עם בני הבית) גם על דבר שהוא ברור [ש]יש בו כבוד". ולמדנו "שראוי להתייעץ עם אשתו ובלשון כבוד."
לשלמות העניין נציין שחידושי ה"נימוקי יוסף" על כתובות ושבועות שהיו בדפוס מזה שנים רבות הוכנסו גם הם לסדרה זו כדי שכל ספריו של ה"נימוקי יוסף" ידורו במקום אחד.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.