קובץ תשובות חלק ג, הרב יוסף שלום אלישיב ירושלים תשס"ג (תל"ז עמ')

דמותו של הגרי"ש אלישיב שליט"א המנהיג הבלתי מעורער של הציבור החרדי ידועה ומפורסמת. נזכיר רק כי במשך שנים רבות כיהן ע"פ הזמנת הרב הראשי לישראל הרב יצחק איזיק הלוי הרצוג כדיין בבית הדין הגדול בירושלים. יחד עמו ישב מרן מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. פסקי הדין של שניהם משמשים עד היום חלק חשוב ביותר של הספרות המקצועית בתחום זה.
עתה החלו לקבץ את תשובותיו וכתביו בכל חלקי התורה ולהוציאם כספרי שו"ת. התשובות עוסקות במגוון גדול של נושאים החל מענייני שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, והמשכם בענייני חלקי שולחן ערוך אבן העזר וחושן משפט וכלה בענייני זרעים קדשים וטהרות. דרכו של הרב לענות בעל פה בקיצור נמרץ וכך גם פסקיו בכתב נכתבו בתמציתיות.
נביא דוגמאות לכמה מהפסקים בספר:
שאלה מעניינת העלה רב מחיפה שאירע בקהילתו שהחזן שכח להפסיק בתפילתו ולאפשר לכהנים לברך, וסיים את חזרת הש"ץ ללא ברכת כהנים. הכהנים ירדו מהדוכן ולא בירכו. ואותו הרב שאל האם נהגו כראוי. הגריש"א הוכיח לו מכמה מקורות שאף שיש מצוה בברכת כהנים מכיון שחכמים קבעו את מקומה בתוך סדר התפילה אין אפשרות לברך במקום אחר וכך גם נאמר בירושלמי: "לא מצינו נשיאת כפיים בלא תפילה". (סימן יד)
שאלה נוספת הועלתה לפניו האם יש הידור מצוה לקרוא תמיד בספר תורה מהודר ויש תמיד חובה להעדיף אותו מעל פני הספרים האחרים הפחות מהודרים. הגריש"א הוכיח שעיקר ההידור בכתיבת הספר תורה הוא בייחס למצוות כתיבת ספר תורה. אך בנוגע לקריאת התורה שמטרתה הוא לימוד תורה אין משמעות מאיזה ספר קוראים. צריך רק להקפיד שיהיה ס"ת כשר.
יש לציין שלא נעשתה כמעט פעולת אריכה (מה שמתאים יותר להוצאת כתבי אדמו"ר ולא פוסק) לכן הכתבים שנאספו בספר אינם דומים במתכונתם אחד לשני. לעיתים אלו פסקי דין מנומקים או תשובות מפורטות בהלכה ולעיתים סיכומי שיעורים ואף רשימת קצרות שנכתבו לצרכים שונים. כמו כן ישנם בספר מכתבים רבים שעוסקים במשא ומתן תורני גרידא, וללא קשר להלכה. בהקשר זה יש להעיר על העורכים שהכניסו גם כתבים שאין בהם תוכן תורני כמו שמופיע בסוף הספר אישור שמסר הגריש"א לחכם אחד שקיבל ממנו מאמר תורני.
תופעה מדהימה שעולה בספר היא שהוא מסכם (בג' הכרכים שיצאו, ויש להניח שישנם עוד בכתב יד) ע"ה שנות כתיבה וחידוש! יש בספר מכתבים מתקופת אירוסיו לבתו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל, תלמידו של הראי"ה קוק זצ"ל,  ומתקופת היות הגריש"א אברך בשנים תרפ"ט – תרצ"א וכבר אז הוא מעלה על הכתב חידושים מבוססים וברורים ועד ימינו אלה. ועל כן ברכתנו לרב המחבר "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".