מי מפחד משאלות, הרב אברהם הורביץ ירושלים תשס"ד (225 + סא עמ')

הרב אברהם הורביץ זצ"ל שימש כר"מ בישיבת "נתיב מאיר" במשך עשרים ואחת שנים ונקטף לצערנו בימה של טבריה לפני מלאות לו חמישים. במהלך שנות עבודתו כר"מ בישיבה הוא בנה מערך מסודר של שיחות, שיתנו לתלמידיו בסיס אמוני מוצק. כפי שהוא מסביר בתחילת הספר – כל אדם צריך להיות מוכן למצבים בהם עמד ח"ו בפני בעיות אמוניות ועל כן אין להסתמך על האמונה התמימה ויש צורך להעמיק ולחזק אותה. הוא גם מדגיש שהתשובות אינן יכולות לפתור את כל הספיקות אלא להראות שמסתבר שהאמונה בד' היא הדרך הנכונה, אך עדיין אדם נזקק לאמונה שבלב ובה הכל תלוי. מערך זה היה מוכן לדפוס לפני הסתלקותו ועתה משפחתו הביאה אותו לדפוס.
הספר מתמקד בארבעה נושאים. הראשון הוא מציאות הבורא והתגלותו דווקא אל עם ישראל ודרך תורת ישראל – היהדות ולא באמצעות דתות אחרות. השני עוסק בגיל העולם ובשאלת האבולוציה. השלישי במצוות, תועלתם ומטרתם. והאחרון סובב סביב שאלת הבחירה והידיעה. בנספח לספר מובאים כללים ועצות שימושיות כיצד לנהל דיון עם חילוניים וכיצד להסביר בדרך שהדברים יתקבלו על לב השומעים ולא ייגרמו נזק או חילול ד' ח"ו.
נביא מדבריו בנוגע לחלק השלישי. אחד ההסברים למטרת המצוות הוא, שהן תהיינה כעין מבחן או ניסיון לאדם וז"ל המחבר: "זוהי תכלית הבריאה – העמדת הנשמה במעין "מירוץ מכשולים" רוחני, על מנת שתוכיח את עצמה ותזכה לאחר מכן לשוב לצור מחצבתה – תחת כסא הכבוד – ולהינות כמקודם מזיו השכינה, בהבדל אחד: הפעם יהיה הדבר בזכות ולא בחסד ... לפי זה גם בעת קיום מצוה הגיונית ושכלית עלינו להתעלם מהתועלת וההיגיון שבה ולהתכוון לדבר אחד – למלא אחר גזירתו של המלך".
הספר נכתב לצורכי הסברה ועל כן הוא משופע במשלים וכן בסגנון שמדגיש את נכונותם של הדברים. אך אין לטעות בכך ולחשוב שמדובר בדברים שטחיים אלא הדברים ראויים להיקרא ולהילמד גם על ידי קהל מבוגר ומשכיל. יש לציין את העריכה שמגישה את הדברים בנעימות ובבהירות.
בסוף הספר יש מדור זיכרון למחבר, הכולל מכתבים והספדים. הרב אברהם הורביץ היה איש רב כשרונות בתחומים רבים שבחר בדרך החינוך כמפעל  חיים ועל כן גם השאיר חותם עמוק על תלמידיו הרבים.
נסיים בקטע מכתביו שעוסק במוות בגיל צעיר: "זה אחד ההסברים מדוע אדם לא גומר לחיות את כל התקופה שנראית לנו שלה הוא זכאי. לפעמים אדם מוכיח תוך זמן קצר מאוד שהוא יודע לעמוד בניסיון. ואז הוא עולה מהר לעולם שכולו טוב כדי לקבל שכר טוב על עמלו. ואם ידוע לנו שהאדם היה צדיק השמחה שלנו גדולה יותר".