מעלין בקודש ט, בעריכת הרב צבי שלוה, הרב יהודה שביב, ד"ר יוסף עופר – מרחשון ה'תשס"ה (202 עמ')

מאז חורבן הבית הפך להיות העיסוק בענייני קודשים וטהרות בבחינת "הלכתא למשיחא" בעקבות כך פחת הלימוד בהם וכשחלפו הדורות נוצרה בעיה ביכולת להגיע ל"משנה סדורה ובהירה" בנושאים אלה. חסרונם של ספרי ראשונים ואחרונים ושל מסורת לימוד רציפה הורגש מאוד. מייסדי הכולל בכרמי צור שעוסק בלימוד סדר קדשים ניסו להחזיר "עטרה ליושנה". משתדלים הם להכין אותנו לימים בהם נזכה בעז"ה לקיים הלכות אלו מבחינה מעשית, כמו חלקים אחרים בתורה. בעקבות הקמת הכולל הוחל בהוצאת קובץ שנתי של מאמרים בנושאים אלה, בעז"ה עלה בידם ל הפוך ביטאון זה לכלי המרכזי בו מתפרסמים חידושי תורה בענייני המקדש וקודשיו.
נסקור כמה מהמאמרים בקובץ; הרב אברהם וסרמן מנסה להגדיר את פעולת השילוח של השעיר לעזאזל ביום הכיפורים ולבדוק האם היא חלק מעבודת המקדש. הוא מוכיח מכך שלשיטת התנא רבי יהודה אסור להתחיל בעבודה אחרת במקדש עד שהשעיר מגיע למדבר, שהשילוח נחשב כעבודת המקדש.
הרב ישראל אריאל דן בשאלה מעשית שקיימת כיום, כיצד להתמודד עם תרומות של גויים שנעשות לצורכי המקדש ומסקנתו שבתנאים מסוימים ניתן להשתמש בהם כשניכר שניתנו "על דעת ישראל".
הרב ידידיה כהנא (שסיים בשנה האחרונה את לימודיו ב"ארץ חמדה") מציע ביאור חדש לשיטת הרמב"ם התמוהה בעניין מקום המזבח. לדעתו יש לשאלת המיקום הגיאוגרפי, קשר לשאלה הרוחנית, ביחס למעמדו של המזבח בבית המקדש. לדעתו המזבח מהווה יחידה עצמאית ששורשיה עוד מימי אדם הראשון ועקידה יצחק.
הרב דניאל וולף דן בשאלה שעלתה בשנים האחרונות לפני פוסקי ההלכה והיא "טיסת כהנים מעל קברים", מכיון שהתברר שהמטוסים הממריאים מנתב"ג חולפים מעל בתי קברות והשאלה האם הכהנים יכולים לטוס בהם. בלשון ברורה הוא מציג את הסוגיות הנוגעות בענין ומסיק ששאלה זו תלויה בכמה מחלוקות והרוצה להקל יש לו על מה שיסמוך. הוא שולל בחריפות את הפתרון של עטיפת הכהנים בניילון אטום (עם פתחי אוורור, כמובן) משום חשש שיש בזה חילול ד' נורא.
העריכה של העלון מוצלחת ובהירה ואנו מברכים את ראשי הכולל שימשיכו בעבודת הקודש ובפועלם החשוב בחיזוק הזיקה  הרוחנית של עם ישראל להלכות מקדש וקדשיו.