שיבוט גנטי – מבט תורני,בעריכת יונתן רזיאל ירושלים תשס"ד (208 עמ')

ההתפתחות המדעית מעמידה שאלות אתיות כבדות משקל לדיון. כל חברה המושתתת על ערכי מוסר חייבת להתמודד אתם. אחת השאלות המרתקות שעלתה בעשורים האחרונים נובעת מההתפתחות המדהימה בתחום הגנטיקה. האפשרויות לתכנן או לשנות בידי אדם את אופיים ומראם של עוברים, דבר שמתבצע היום למעשה כבר בבעלי חיים, מחייב הגדרה ברורה של  גבולות המותר והאסור של האנושות ביחס להתערבות בסדרי העולם.
חברי קהילת מצפה נבו במעלה אדומים, שאיבדו ר"ל בשנים האחרונות שלושה מחבריהם במחלות שונות, יזמו הוצאת קובץ המביא את דעתם של חכמי ישראל בנושא זה. המאמרים נלקטו מקבצים שונים וחלקם אף תורגמו לעברית בידי חברי הקהילה. בכך הם זיכו את הציבור במגוון של דעות, הן של תלמידי חכמים מובהקים והן של אנשי מדע העוסקים בתורה, בנושא השיבוט הגנטי.
העולה מרוב רובם של מאמרי הקובץ הוא שתורת ישראל אינה מונעת התפתחות רפואית שיכולה לתרום לבריאות הציבור ולסיוע לחולים. חיוניותה של התורה ועוצמתה כ"תורת חיים" בולטת במיוחד ביחס לעמדת הכנסייה הקתולית שמתנגדת להתפתחויות הללו וכן מונעת חלק מהטיפולים החדשים שמסייעים לזוגות חשוכי ילדים.
אמנם יש רבנים כרב שלמה אבינר וכרב יעקב אריאל שמביעים במאמריהם התנגדות לנושא השיבוט מחשש ש"יווצר" אדם מתוכנן ללא משפחה נורמלית. הרב יצחק שילת מעלה במאמרו התנגדות ליצירת אדם מתא של אמו בלבד כשהיא אינה נשואה. עמדה זו אינה נוגעת כמובן ליחס להתפתחות המדעית כי אם להשקפת התורה שחיי האדם נוצרו למטרת מילוי רצון ד' בעולם ומטרה זו תושג אך ורק על ידי עולם הבנוי בסדר של איש איש לאוהלו ולמשפחתו.
נעיר על חיסרון אחד, בקובץ מסוג זה יש חזרות מרובות על מקורות דומים ובשלב מסוים הקריאה בו עשויה להתיש במקצת את הקורא. אף על פי כן, ראויה להערכה רבה פעולתם של חברי הקהילה וניכר שכל המאמרים בקובץ הם איכותיים ומעניינים לכשעצמם ויש בזה הנצחה נפלאה לחברי הקהילה שנסתלקו לעולמם.