"והגדת לבנך" הרב אלי אדלר, עצמונה התשס"ג (93 עמ')

ליל הסדר מוקדש למצוות סיפור יציאת מצרים. גדולי חכמי ישראל היו יושבים עד אור הבוקר ועוסקים במצוה זו מתוך התלהבות ושמחה פנימית. עבור אלו ששואפים ללכת בדרכם יש צורך בהכנה מתאימה שתאיר את הדברים ותיצור את הקשר הנפשי המתאים למצוה.
הרב אלי אדלר שמרביץ תורה במכינה שבעצמונה בגוש קטיף, הכין גם הוא את תלמידיו לסיפור יציאת מצרים. בכ"ד אדר תשס"ב. תוך כדי הכנתם לסיפור ניסי העבר, התערבבו צרות ההוה ומחבל חמוש פתח באש לעבר התלמידים ורצח חמישה מהם ופצע תלמידים נוספים.
השיעור הזה הוא הבסיס לחוברת שלפנינו. אפשר להעלות במחשבה תוך כדי קריאתו, עד כמה אנו זקוקים לאותם הניסים ולגילוי יד ד' דאז גם ובמיוחד בימינו אלה.
לגופם של דברים. המחבר מדגיש שכל הסיפור נועד לעורר את נקודת האמונה החיה והממשית בד'. הוא שואף לגלות את המהלך שמתרחש ביציאת מצרים ולמצוא חוט ששוזר את כל המאורעות לדבר אחד.
נביא קטע מדבריו בייחס למרור: מציאות מורכבת זו של האדם היא זו המחייבת, מצד הטוב האלוקי, גם את המרורים בחיינו. תפקידו של ה"מרור" בחיים הוא להניע את חיי האדם כלפי מעלה... האדם נוטה להסתפק במועט במובן האיכותי של משמעות חייו, וחי את חייו במעגל מאוד צר וחלקי שלהם. האדם מסתפק בחיים הקרובים אליו, בקיום, בגורל הפרטי, בהווה – ויחד עם זה נותן גם מקום צדדי לרגשות האמונה והמוסר המקננים בקרבו... אנשי אמונה גדולים – בפגשם את הרע בעולמנו, נדחפים כלפי מעלה, דורשים מעצמם יותר ויותר, ויודעים תמיד מתוך ענווה גדולה, עד כמה האדם רחוק עדיין מן המקום בו הוא ראוי וצריך להיות"
הסגנון של המחבר לעיתים מעורפל משהו, אך יש בו כדי להוסיף מימד רוחני חיוני לליל הסדר.