אורחות המשפט הרב יצחק צבי אושינסקי, מוסד הרב קוק תשס"ד (תכא עמ')

המציאות המתפתחת מעוררת שאלות הלכתיות רבות. חכמי ההלכה נדרשים לדמות מילתא למילתא ולהוציא מתוך המקורות תשובות לשאלות אלו. בספר שלפנינו משולבות שאלות מהסוג הזה יחד עם שאלות "שגרתיות", הצד השוה לכולן הוא שהמאמרים מנוסחים בבהירות ומסודרים באופן נוח ומועיל.
נביא כמה דוגמאות מהספר.
שאלה שעולה פעמים רבות היא כיצד לרשום ילד מאומץ בשטרות ככתובה או להבדיל בגט. הוא ממליץ לכתוב בכתובה, עפ"י ה"אגרות משה", בן מי שנשתכח שמו ונקרא בן פלוני שגידלו. ובזמן הקראת הכתובה, מותר לדלג על עניין זה כדי שלא לבייש. בדיעבד הוא מכשיר כתובה כשכותבים את שם האב המאמץ. לגבי גט שם צריך יותר להקפיד, הביא את מנהג בתי הדין בירושלים שלא לכתוב את שם האב המאמץ. מאמר מפורט מוקדש לנושא השביתה בהלכה כשדגש מיוחד מושם על הזכות של מורים ומלמדים לשבות. דבריו בנושא זה מבוססים בעיקר על דברי הגרש"ז אוירבך בשו"ת "מנחת שלמה" שנוטה להחמיר על המלמדים ודורש מהם להמנע ככל שניתן משביתות אלא אם כן הם מקופחים בשכרם ואין להם ברירה אחרת.
שאלה מעשית נוספת היא לגבי אותם אנשים שנדרשים להתגייר לחומרא דהיינו שלא הצליחו לבסס את טענתם שהם יהודים או נשים שנדרשו לגט לחומרא כשהיו נשואות בנישואים רפורמים וכדומה. האם לאחר מכן מותר לנשים אלו להתחתן עם כהן כיון שזה רק חומרה או שיש להן מעמד של גיורת וגרושה לכל דבר. דעת המחבר שבמקרה של גיורת לחומרא יש להקל. ובמקרה של גרושה לחומרא יש להחמיר ומביא בסוף דבריו את מכתבו של הגר"ש משאש זצ"ל שאם הקידושין היו קידושין רפורמיים הגט לחומרא אינו פוסל לכהונה.
לסיכום, זהו ספר שמגיש בצורה נעימה את דברי גדולי הפוסקים בעניינים אקטואלים שונים ומביא את הדברים לציבור הרחב להגדיל תורה ולהאדירה.