שו"ת הר צבי אבן העזר א-ב – הרב צבי פסח פראנק, מכון הרב פראנק ירושלים, תשס"ד (כרך א' ר"ל עמ', כרך ב' ר"נ עמ')

הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א 1961-1873) היה רבה של ירושלים רבות בשנים. ההיקף העצום של כתביו מראה על שליטתו הרחבה בכל חלקי התורה. במיוחד בולטת יכולת הפסיקה שלו גם בבעיות הלכתיות סבוכות. היטיב להגדיר זאת אחד מגדולי דורו שקבע שהוא יכול להגיע לאותן תשובות שעונה הרב פראנק אך ההבדל הוא שהוא נזקק לעיון והעמקה בספרים רבים ואילו אצל הרב פראנק שמשנתו סדורה, יוצאת התשובה המדויקת והבהירה באופן מיידי.
מזה שנים רבות עוסקים תלמידיו של הרב, ובראשם עמד (עד להסתלקותו לצערנו) נכדו הגאון רבי יוסף כהן בהוצאת כתביו. סדרת "מקראי קודש" על המועדים, "הדרת קודש", "מקדש מלך", חידושים על הש"ס, הטור וספרי אחרונים וכן גולת הכותרת שו"ת הר צבי על שו"ע "אורח חיים", "יורה דעה" וסדר זרעים כבר יצאו לאור. ועתה אחרי שנות עמל רבות זוכים אנו לשני הכרכים הללו על שו"ע "אבן העזר".
הדבר היפה בתשובותיו הוא השילוב בין בקיאות בספרי הפוסקים והתשובות הלמדניות העיוניות תוך פלפול בסוגיות הש"ס.
נביא משהו מהעניינים שבספר:
בסימן נט, הרב דן בהיתר עגונה של אשת אחד מהמשתתפים בפיצוץ גשר א-זיו בסיוון תש"ו. תוך כדי ההכנות לפיצוץ הגשר, פגעה רקטה של הצבא הבריטי בחומר הנפץ וכל י"ד המשתתפים בפעולה הוגדרו כנעדרים. חלק מהגופות זוהו אך היו כאלו שלא ניתן היה באמצעים שעמדו לרשותם בתקופה ההיא, לזהותם. הרב פראנק ערך תשובה ארוכה להיתר האישה, הוא קובע כי העובדה שאין ספק, שהאנשים שהתנדבו לפעולה זו במסירות נפש לא נמלטו מהמקום, גורמת לכך שאישה זו היא רק ספק נשואה ומכיוון ש: א. ודאי שהרוב נהרג. ב. אם היה חי היה מודיע לאשתו. ג. כבר אבד זכרו. לכן התיר את האישה מעגינות. בהמשך הספר יש גם קונטרסים ארוכים ביחס להיתר עגונות מתקופת ה"שואה".
לסיכום, ספר זה בודאי צריך להיות מונח בפניהם של דיינים ולומדים וימצאו בו תועלת רבה. נקווה להשלמתה הקרובה של הוצאת כתבי הגרצ"פ פראנק.