ליקוטי הלכות עם פירוש מרי"ד / הרב מרדכי דוד אקרמן, ירושלים ה'תשס"ה

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ח – תרצ"ג 1933-1838) הידוע בחיבוריו "חפץ חיים" ו"משנה ברורה" שהתקבלו כספרי יסוד בנושאי שמירת הלשון ופסיקת ההלכה, פירסם גם חיבורים נוספים. החיבור הגדול שביניהם הוא "ליקוטי הלכות" שאינו מוכר כל כך. מפעל גדול זה נועד להשלים את חיבורו הגדול של הרי"ף על הש"ס ולתמצת את הפסיקה ההלכתית בנושאי קדשים וטהרות שעולה מסוגיות הגמרא.
חיבור זה מקיף את כל סדר קדשים ומכיל מלבד דברי הגמרא בלשונם גם ביאור קצר על דרך הפשט, מדור חידושים וכן סיכום קצר להלכה שמבוסס בעיקר על לשון הרמב"ם. היוזמה של ה"חפץ חיים" להוציא ספר כזה התקבלה בשמחה על ידי גדולי דורו, המהרש"ם כותב בהסכמתו: "ולא אכחד כי לבי אומר לי כי זהו לאות על התנוצצות הגאולה במהרה בימינו להכינה ולסעדה בזאת התורה לעולה וכו' ומן השמים העירו את רוחו להיות זוכה ומזכה את הרבים".
האדר"ת מביא בשם חתנו הראי"ה קוק שיש עניין מיוחד שדווקא תלמידי חכמים המכונים לימודם להורות הלכה למעשה יעסקו בקדשים "ועיקר דרישה לציון על ידי התבוננות בתורת ד' התמימה, תורת הקודש והמקדש".
הרב אקרמן הלך בעקבות קריאת גדולי ישראל, עסק בקדשים ולאחר עמל מרובה הוסיף ביאור על דברי ה"ליקוטי הלכות" במקומות שהיה לפי דעתו צורך בכך וכן פלפל בחלק החידושים.
היה כדאי לשאוף להדפסה מחודשת של כל הספר ולא להסתפק בצילום של הדפוס הישן אך גם בהוצאה הנוכחית יש חשיבות ותועלת.
נקווה שספר זה יביא לתוספת חיזוק בלימוד סדר קדשים ובמיוחד לכוהנים שאמורים לשמש בקודש ראוי שמשנתם תהיה סדורה ומכוונת הלכה למעשה.
נביא קצת מהנדונים בחידושי החפץ חיים: לגבי דין פיגול בקדשים הוא מביא שלדעת רוב הראשונים יש צורך בדיבור כדי להחיל דין פיגול ומחשבה לבד אינה פוסלת (זבחים יט). ואילו לגבי הפסיקה של המשנה שהזבח צריך להיעשות לשם שישה דברים זבח זובח וכו', כותב החפץ חיים שלגבי זה די במחשבה בלבד (כח.) מדבריו עולה שלדעת התוספות בזבחים הדין בשני המקרים יהיה הפוך משאר הראשונים. אך הוא אינו מסביר את שיטתם. וצ"ע.