חבל נחלתו חלק ג' הרב יעקב אפשטיין, עצמונה התשס"ד (342 עמ')

ספר זה הוא המשך לשני קודמיו (שמענו שיצא גם חלק ד' אך עוד לא ראינוהו). הספר מכיל בירורים הלכתיים שהמחבר עסק בהם אם מכח שאלות שנשאל ואם כביטוי לרצונו להעביר כל דבר במבחן ההלכה. זכה המחבר להיות עורך ספריו של הרב יעקב אוריאל שחזר וגמל לו טובה ועיין בספר והעיר הערות הרבה שהמחבר משיב  עליהן מביאות והקוראים הם שנהנים.
נביא כמה דוגמאות מעניינים הנדונים בספר:
מדוע נוסח הברכה בברכות השחר הוא שלילי: "שלא עשני גוי" ולא באופן חיובי "שעשני ישראל". יש אמנם סידורים ששינו את נוסח הברכה וכנראה שנעשה שינוי זה בעקבות הצנזורה. הוא מביא שני נימוקים עיקריים לנוסח שבידינו: הב"ח עומד על הצורך לפרט את ההודאה לחלקיה - גוי ועבד. לכן נתקנה הברכה בלשון חיובית שעשני יהודי. תרוץ זה קשה שהרי אפשר לתקן שתי ברכות שעשני יהודי ושעשני בן חורין. הראי"ה קוק מבאר שלא ניתן לבטא את ההודאה החיובית במילים מכיון ש"המדרגה הזאת עומדת למעלה מכל ברכה ותהילה וא"א לבטא את הכרתה של טובה עליונה זו בשום רעיון ומחשבה וק"ו בשום ביטוי מילולי".
בסימן ב' המחבר דן המחבר עם הרב אביגדור נבנצל והרב יעקב אריאל האם להתיר לחייל להניח בשעת הצורך, תפילין, לפני עלות השחר.
בסימן ה' הוא פוסק להחשיב קורנפלקס עם חלב כדבר שטיבולו במשקה. לענין נטילת ידים. הרב אריאל  חולק עליו לפחות לגבי חלב חם.
בסימן כה הוא דן בגדרי "מאחז עינים" ("קוסם") ומביא שיש בגדרי "מעונן" סתירה בדברי הרמב"ם ולפי חלק מהתירוצים גם דברים שנעשים בזריזות ידים אסורים לפחות מדרבנן. ובתשובות הרדב"ז דן בדברים מסוג זה וחשש בעיקר לגניבת דעת והסיק מדבריו בשו"ת "דברי יציב" שאם הוא מודיע שזה מעשה זריזות ידים - מותר. וכן נקטו להיתר בכמה שו"תים אך מכיון שהגר"ע יוסף החמיר בזה הוא נוקט להחמיר.
לסיכום יישר חילו של המחבר שעמלו בתורה ובהלכה ומזכה את הרבים בדברי תורתו.