תלמוד ירושלמי מסכת תעניות עם פירוש אור לישרים הרב יהושע בוך ופירוש פירות הארץ הרב ראובן יוסף האס.

בהוצאת מכון הירושלמי ישיבת יריחו אלול התשס"ד (שמ"ט + קכד עמ')
התפלגותה של תורת האמוראים לשני ענפים העמידה בפנינו שתי מערכות של פרשנות למשנה. התלמוד הבבלי שזכה למעמד בכורה בפסיקה ההלכתית ובמרכזי התורה. והתלמוד הירושלמי שמסיבות שונות נשאר מונח בקרן זוית וכבר בימי הראשונים מעידים הם שנוסחו משובש ביותר. הלומד מהתלמוד בבלי מוצא לפניו מסורת פרשנית ברורה ומקיפה ונוסח פחות או יותר מוסכם.
לעומתו, הבא לעסוק בתלמוד הירושלמי מוצא מולו נוסח לא ברור ומחלוקות פרשניות קיצוניות. עד כדי כך שמשפט אחד מפורש הן כשאלה והן כתשובה וכדומה.
בדורנו החלה התקדמות מסוימת בלימוד הירושלמי והלומד יכול לעיין בנוסח כתב יד ליידן שהוא מדויק יחסית למצוי בדפוסים. כמו כן יוצאים לאור פירושים חדשים וליקוטים מתורתם של ראשונים. עדיין מלאכה רבה בפני העוסקים בנושא. מכון הירושלמי בראשות הרב אברהם בלאס ובנשיאות הרב שאר ישוב כהן שליט"א נחלץ גם הוא לקירוב תורת הירושלמי לציבור הרחב וספר זה הוא בבחינת "פרי ביכורים" של המכון. בספר הודפסו שני פירושים הכתובים בבהירות ומודפסים בצורה נעימה לעין. הפירוש הראשון מרבה להעתיק את המקבילות מספרות התנאים והאמוראים לסוגיות הירושלמיות. והשני מתמקד בפרשנות לירושלמי. הם מגדירים מראש את מטרתם להבהיר ולפרש ועל כן אין למצוא בספר דיון בפרשנויות שונות או בשיטות ראשונים.
נביא דוגמא להקבלה מעניינת: בירושלמי תענית (פרק א הלכה א) נאמר: "אמר ר' לוי: אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא: ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה'" – חד יום, ואומר "בשובה ונחת תיושעון" – בשובה ונייח תתפרקון. ומבאר המפרש: שובא = שבת. מסורת זו מופיעה גם במדרש רבה ובפסיקתא דרב כהנא. אך בבבלי שבת (קיח ע"א) מופיע: "אמר רבי יוחנן משום רשב"י אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנאמר "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתתי וכתיב בתריה "והביאותים אל הר קדשי".
אם כן מצינו מחלוקת מעניינת, אם נדרשת שבת אחת לגאולה או שמא שתי שבתות. המפרש אינו מנסה להציע ביאור לשורשי המחלוקת אלא מסתפק בהבאת הדברים.
ניתן להעיר על הצורך בשני פירושים ועל גודל הספר שמוקדש לאחת המסכתות הקטנות בתלמוד הירושלמי. מלבד הצורך להעמיד בעיון מעמיק וביקורתי את דרכי הפירושים אך אין כאן המקום לכך. נסתפק בברכה ליוזמים ולעושים בחיזוקה של תורה ובקישורו של התלמוד הירושלמי לציבור כולו "ילכו מחיל אל חיל" ויוסיפו לזכות את הרבים לפי כוונותיהם הטובות.