לב חדש – הרב יגאל אריאל, מדרשת הגולן חיספין התשס"ד (415 עמ')

הרב יגאל אריאל ממשיך בסדרת פירושיו לתנ"ך. שיטתו משלבת דברי חכמים וחידותיהם עם פשטי המקראות ומגשרת בין פשט לדרש. הפירוש אינו עוקב באופן מילולי אחר פירושה של כל מילה בודדת אלא תר אחר משמעותם הרחבה של הדברים לשעה ולדורות.
 הפירוש משולב גם בהתייחסות לריאלייה של המקרא ועל כן משולבים בספר צילומים של מקומות, חפצים, צמחים ובעלי חיים  שהוזכרו בפסוקים.
נביא מדבריו על הפסוק "ואהי להם למקדש מעט":
הכתוב בחר בביטוי "מקדש מעט" להגדיר את הופעת השכינה בגלות. לכאורה מתאים יותר להשתמש בביטוי 'משכן' היאות למצב זמני של נדידה. הבחירה בכינוי מקדש מבליטה את קרבת השכינה ומציינת את קביעותה. מן הצד האחר מבליט השם מקדש את מעשה האדם, המקדיש את הבית לתפילה ולעבודה לגבוה, בעוד השם משכן מדגיש את ירידת השכינה לעולם... הרעיון של "מקדש מעט" עוקר את התפיסה השגויה שהשכינה צמודה למקום וקובע שאף על פי ש"המקום אשר יבחר ד'" הוא הראוי להופעת השכינה ושם היא מתגלה לאדם בכל הודה ותפארתה, היא קיימת בדרכים נסתרות גם מחוצה לו. האדם הוא מכון לשכינה, והוא במעשיו הטובים נותן לה מקום בעולם. [ומביא מספר "נפש החיים":] "עיקר ענין הקדש והמקדש ושריית שכינתו יתברך הוא האדם שאם יתקדש עצמו כראוי בקיום המצוות כולן... אז הוא עצמו המקדש ממש ובתוכו ד' יתברך שמו כמו שאמר "היכל ד' היכל ד' המה" וכמאמרם "ושכנתי בתוכם – בתוכו לא נאמר [דהיינו במקדש] אלא בתוכם [דהיינו בישראל]" 'מקדש' איננו רק הבטחה למשענת רוחנית אלא גם משהו עכשווי, ממשי, משום כך החזירו לו חכמים את משמעותו החומרית, אלא שהפעם אין מדובר במקום אחד מסויים, כבירושלים, אלא בבתי כנסיות ובתי מדרשות שבכל מקום [וכמאמר חז"ל] "ואהי להם מקדש מעט בארצות אשר באו שם אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל".
ראוי לציין גם את ההוצאה הנאה של הסדרה שמושכת את הלומד לעיון ולקריאה.