משנת ראובן – מסכת אבות / בעריכת הרב מרדכי קצנלבויגן, מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ה (שכט עמ')

ששת סדרי המשנה נכתבו על ידי רבי יהודה הנשיא – רבי כתמצית ההלכה שבתורה שבעל פה. יוצאת דופן בתוכם היא מסכת אבות שבה הובאו מבחר מדבריהם של גדולי חכמי ישראל בענייני מוסר וכן הודגשה בו רציפות המסורת ממשה רבינו ועד דורו של רבי יהודה הנשיא. בגלל ייחודה של מסכת זו נתחברו עליה פירושים רבים באופן מיוחד. כבר בתקופת התנאים הוצמדה אליה תוספתא רבת כמות בשם "אבות דרבי נתן" ולאחר מכן בתקופת הראשונים פירשו אותה רבים מהם, וכן הוסיפו לה הקדמות חשובות. בספר זה הודפסו שמונה מספרי הראשונים על המסכת במתכונת דומה לחומש "תורת חיים". הפירושים הם: רש"י, רמב"ם, רבינו יונה, רבינו יעקב ב"ר שמשון תלמיד רש"י, המאירי, רבינו בחיי, רשב"ץ וספורנו. הכרך הראשון כולל את ההקדמות וביניהן שמונה פרקים לרמב"ם והקדמת המאירי לפירושו שהיא כספר שלם בפני עצמו וכן את הפירושים הנ"ל לפרקים א-ב.
נביא מהאוצר הזה: "ועשו סייג לתורה" מביא המאירי את דברי האבות דרבי נתן: "עשה סייג לדבריך כדרך שהקב"ה עשה סייג לדבריו" "ויראה לי בביאור זה שהוא הזהיר להיות כל אדם שומר פתחי פיו לעשות גדר לדבריו ולתת להם גבול לבל יכביד השומעים בהם וכל שכן כשמדבר בדברי תורה – שלא ידבר בהם אלא בזמן הראוי ובשיעור הראוי ובמקום הראוי לו ובדברים הראויים לו. אם מצידו ואם מצד השומעים".
ובמשנה אחרת: "ושנא את הרבנות" מבאר הרשב"ץ את המשנה באריכות ובתוך דבריו כמה פנינים האחד: "ועניין רבנות שלטנות. וחלילה מלמנוע לאדם שלא ישתדל לבוא לידי רבנות של תורה. וכבר אמרו בסוף קידושין רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה ... ו"רבנות" כאן היא לנהוג שררה על הציבור במילי דעלמא". ולפני כן כתב: "וחכמי ישראל הגדולים היו חופרי שדות וחוטבי עצים המתפרנסים מיגיעם והיו בוחרים המלאכות הכבידות כדי להכניע יצרם ולא יבואו לידי הרהור, וגם שהם מלאכות שאינן צריכות לימוד, כדי שלא יתבטלו מתלמוד תורה בלימוד האומנות".
ובראש המשנה דן בפירוש השם "אבטליון" וציין שאף שיש שמות שמקורם ביונית, שם זה נשמע עברי במקורו ולשון "ביטול" והוא גנאי לכנות כן גר צדק שהיה אב בית דין לכל ישראל" ונראה שפירוש זה השם הוא "אבי קטנים" כי הקטנים נקראו "טליי" בלשון תלמוד ... ולפי שהיה אב בית דין קראוהו "אב טליון" כלומר אבי קטנים.
אם כן, ספר זה הוא בודאי מאלו שאפשר להפוך ולהפוך בהם וכולא ביה.