English | Francais

Search


> > > אוהלי תורה / פרופסור מרדכי ברויאר, בהוצאת מרכז שז"ר תשס"ד (648 עמ')

אוהלי תורה / פרופסור מרדכי ברויאר, בהוצאת מרכז שז"ר תשס"ד (648 עמ')


"מימותיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם" בכך ביטאו חז"ל (מסכת יומא כח, ע"ב) את המרכזיות של מוסד הישיבה בעולם הרוחני של העם היהודי. חפצם העז של יהודים בכל הדורות לעסוק בתורה התמקד בסופו של דבר, מעבר ללימוד העצמי של כל אחד ואחד, בהקמתם של מוסדות תורה לצעירים ולמבוגרים. הכרת השיטות, המבנה, צרכי התחזוקה והאירגון של מוסדות אלו בעבר, יכול לשמש גם כמודל לפועלים בעולם הישיבות דהיום.
על כן יפה עשה פרופסור מרדכי ברויאר שטרח לכנס חומר רב ועשיר סביב ההיסטוריה של הישיבות. נביא קצת מהדברים שלמדנו מחיבור זה:
בספרד בתקופת הראשונים היו תקופות ארוכות בהם מצד הישיבות היה ירוד מאד בעקבות גזירותיהם של קנאים מוסלמים. אך מתקופתם של רבינו יונה והרמב"ן, שהיו בני דודים והקימו ישיבות, כל אחד בעירו הלכו והתחזקו ישיבות ספרד והגיעו אף לשיא בתקופה שלפני הגירוש. אז נעשו תקנות המחייבות כל תלמיד חכם להחזיק ישיבה. וגדולי החכמים באותה תקופה העידו "מימי קדם לא היתה מליאה ספרד מישיבות ותלמידים כמו שהיתה בעת הגירוש (רבי יוסף יעבץ). הגירוש הביא, כמובן, לחורבנן של כל הישיבות הללו.
לגבי לימוד תנ"ך בישיבות יש מקורות מענינים. בספר "יוסף אומץ" לר' יוסף דיין בפרנקפורט במאה הי"ז מופיע המשפט הבא: "בדורותינו יש כמה רבנים אשר לא ראו המקרא מימיהם". כמו כן מובא קטע מצוואת רבי יהודה בן הרא"ש: "גם תקבעו עתים ללמוד הפסוק בדקדוק ופירוש. ולפי שבקטנותי לא למדתי אותו כי לא הורגלו ללומדו באשכנז, לא יכולתי ללומדו". ומאידך יש עדויות רבות על לימוד תנ"ך בישיבות, בודאי ע"י רש"י עצמו וכן על ידי תלמידיו. כמו כן ה"נודע ביהודה" היה לומד חומש בערב שבת עם תלמידיו. עיקר החיזוק בענין זה הגיע מבית מדרשו של הגר"א שהזהיר "ללמוד מקרא תדיר ע"פ הפשט". בישיבת וואלוז'ין נהגו כך ובמיוחד הקפיד על כך הנצי"ב שהעביר שיעור קבוע בנושא. מעניין שגם המהרי"ץ דושינסקי היה נוהג ללמד כל יום פרק בתנ"ך לפני השיעור בגמרא. כמו כן בייחס ללימוד הלכה נמסרות עדויות שונות. ה"חכם צבי" לימד באופן קבוע טור ובית יוסף. רבי יהונתן איבשיץ לימד שולחן ערוך ותבע מתלמידיו בקיאות בכל ההלכות של יום יום.
פרק שלם בספר מוקדש גם לדרכי לימוד ובין היתר דיון בשיטת בריסק מובאים דבריו של הרידב"ז "במקומו המציא רב אחד לימוד הכימיה ... והרבה קוראים הגיון ... הוא רוח זרה מבחוץ הכניסו לתורה שבעל פה ולא זוהי התורה המסורה לנו ממשה מפי הגבורה".
הספר מלא וגדוש במקורות רבים והמעט שהבאנו מלמד על ההיקף הרב ועל הענין שספר זה יכול לעורר אצל הקורא התורני.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.