"יינם" פרופסור חיים סולוביצ'יק, עלמא – עם עובד ה'תשס"ג (184 עמ')

המחקר ההיסטרי של תולדות ההלכה דורש הכרתה של ההלכה לפני ולפנים. הבא אל ההלכה ממקומות אחרים עשוי לטעות ולפרש את פסיקותיהם של ראשונים ואחרונים ככניעה ללחצים כלכליים וחברתיים. רק תלמיד חכם שבא מתוך עולמה של ההלכה יכול להבין לעומקם את הפסקים הללו ולהראות כיצד הפוסקים הקפידו תמיד על המסגרת ההלכתית והפסקים שלהם לחומרא ולקולא נעשו בתוך מסגרת זו.
פרופסור חים סולוביצ'יק, בנו של הגרי"ד זצ"ל ותלמיד חכם בפני עצמו, ניגש למחקר היסטורי חשוב זה כשהוא מצוייד בידיעה מקיפה ומעמיקה בנבכי התלמוד והראשונים ומתוך יחס של כבוד והערכה אליהם ומתוך כך הוא אכן עשה מלאכה נאמנה.
הספר בוחן את סוגיית המסחר ב"סתם יינם" של גויים כלומר יין שנאסר על ידי חז"ל כגזירה בעקבות איסור מהתורה של "יין נסך" שהוא יין שנתנסך לעבודה זרה. הבעיה שבאיסור זה התעוררה במלוא עוזה בימי הביניים באיזור  אשכנז וצרפת שם היווה המסחר ביין אחד מענפי המסחר הראשיים והיהודים נאלצו לבוא במגע עם יין זה גם כאשר עסקו בתחומים אחרים של המסחר. המחבר עוקב בספר אחר נסיונות שונים להיתרים שנעשו בידי גדולי הראשונים: רש"י, רבינו תם, ר"י ועוד. היתרים אלו נדחו והסיבות לכך הן, לעיתים, מה שהמחבר מגדיר – "טאבו" דהיינו, תחושת סלידה של בעלי ההלכה ושל הציבור הרחב מעיסוק ביין של גויים.
הספר כתוב כסיפור מרתק ומשולב בתיאורים ארוכים ומפורטים של שלבי גידול היין וצריכתו באירופה. ייחסו של המחבר אל הראשונים הוא, לפעמים, כאל ידידיו ללימוד, והוא נותן להם ציונים האם הצליחו או נכשלו. אך בסך הכל המחבר מחדיר בקוראים, ובמיוחד לאלו שחסרים הכרות של תקופה זו וחכמיה, תחושה של כבוד והערצה לחוכמתם ומנהיגותם של גדולי חכמי ישראל.