שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר – קובץ מאמרים ותגובות, בעריכת יוסף עופר בהוצאת הגיונות אלון שבות ה'תשס"ה (369 עמ')

הרב מרדכי ברויאר חידש דרך התמודדות מקורית מול ביקורת המקרא. במקום לפרוך את הקשיים שהעלו מבקרי המקרא בלשון הפסוקים ובמבנה שלהם, נטל הוא את אותם הקשיים והשתמש בהם כדי לגלות בתורה גוונים חדשים.
הנחת היסוד שלו החלה, לדבריו, מתוך אמירה אקראית ששמע לפני יובל שנים מהרב יהודה עמיטל שליט"א שמכיון שהקב"ה כתב את התורה הרי שביכולתו לכתוב אותה גם בצורה שונה מהרגיל ושהספר ייראה כאילו יצא מידיהם של כמה כותבים. לאור הנחה זו הוא פיתח שיטה הנקראת "שיטת הבחינות" שבאה להסביר מה המשמעות של הסתירות ומה ניתן ללמוד מהכפילויות והסגנונות השונים. ניתן לומר שאחרי כל הניסיונות לייחס שיטה זו לחכמים אחרים כמו ה"שאגת אריה" ועוד, בסופו של דבר השיטה בעיקרה היא יצירתו של הרב ברויאר שהפיץ אותה ופיתח אותה בספריו ובשיעוריו.
ספר זה מקבץ את כל שנכתב בייחס לשיטה. ראשית את מאמריו של הרב ברויאר עצמו ולאחריו דברים של אנשי תורה ואקדמיה, תומכים ומתנגדים. כמדומה שהמאמר המציג את ההתנגדות לשיטה בצורה הטובה והבהירה ביותר הוא מאמרו של הרב משה ליכטנשטיין, שממשיך למעשה את הקו של זקנו הגדול, הגרי"ד זצ"ל שדבריו הובאו במאמר אחר בספר: "יתר על כן, אפילו לא הוטרדתי על ידי התאוריות של ביקורת המקרא, הסותרות את היסודות שעליהם מבוססות הקדושה והשלמות של המקרא". וכפי שבאר הנכד, לפי דרכו, "אנו מאמינם בתנ"ך בגלל שאנו מאמינים בהקב"ה ואין אנו מאמינן בקב"ה בגלל התנ"ך".
בכל מקרה, בין אם נקבל את דרכו של הרב ברויאר ובין אם לא, העיון בספר יכול לחדד לקורא את הבעיות והפתרונות הקיימים בנושא חשוב זה של ההתמודדות מול בקורת המקרא בימינו.