מקצוע בתורה על הלכות הלואה, הרב אריה לייב צינץ, אשדוד ה'תשס"ו (ג' כרכים)

הגאון רבי אריה לייב צינץ המכונה המהרא"ל צינץ היה מהבולטים שבין תלמידי החכמים בפולין לפני כמאתיים שנים. הוא נולד בשנת תקכ"ח (1768) ונפטר בשנת  תקצ"ג (1833). עדות נדירה על ייחסם של גדולי אותו הדור למהרא"ל צינץ מצויה בהסכמה שנתן רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל ה"נודע ביהודה" לאחד מספריו של המהרא"ל צינץ ובה הוא כותב שאע"פ שגדר בעד עצמו מליתן הסכמות - אדעתא דגברא רבה כוותיה לא גדר. כלומר לא הייתה כוונתו להמנע מנתינת הסכמה עבור אדם גדול בתורה כזה. הסכמה זו נכתבה בשנת תקנ"ב (1792)  בהיות המהרא"ל בן כו' שנים! לפני פטירתו התחייב המהרא"ל להיות מליץ יושר בעבור אלו שישתדלו בהדפסת ספריו וציוה לכתוב זאת על מצבתו. לאחד מהתלמידים ששאל כיצד ניתן להבטיח דבר כזה, השיב שסוחר תולה שלט מחוץ לחנותו רק על סחורה שיש לו בחנות. צוואה זו דירבנה רבים לעסוק בהוצאת הכתבים וגם בדורינו הוקם מכון מפואר המוציא בהידור רב את הכתבים וביניהם ספר חשוב זה שדן בעומק רב בהלכות הלוואה. נביא מקצת מדבריו:
בסימן ס' דן המחבר בשיטת הרמב"ם שהתחייבות מועילה רק בדבר קצוב. ורבים הקשו על הרמב"ם מסוגיית הגמרא בכתובות (קא ע"ב) שמשמע ממנה שמועילה התחייבות גם אם אינה קצובה, שכן אדם מתחייב לזון בתה של אשתו, מנישואין קודמים, במשך חמש שנים (וזהו דבר שאינו קצוב שכן אי אפשר לאמוד את שווים של המזונות). הוא מיישב עפ"י יסוד שחידש, שגם לרמב"ם כאשר ההתחייבות נעשית בעבור שכר הפעולה היא מועילה גם כשאינה קצובה. והוא גם טוען שהדין של "הן הן הדברים הנקנים באמירה" דהיינו העובדה שההתחייבויות של משפחת החתן והכלה מועילות אף ללא קניין, גם דין זה, לדבריו, יסודו הוא בשכר פעולה שכן "דדמי לשכר פעולה שעל דעת כן נכנסת לו בשעבודים וחיובים שמשועבדת האשה לבעלה ובכל דוכתי קרי לה שעבוד שכן דמי לשכר פעולה, דעל דעת הפסיקה משתעבדת היא לו, וכן הוא לה בשעבודי הבעל לאישה והוו כשכירים זה לזה, לכן הוה שכר פעולה". המהדירים מציינים לשיטות אחרות בעניין זה: ה"נחל יצחק" ביאר שזהו סוג של קנין חליפין ומדברי התוספות במקום הוא הוכיח שזהו אומדן של חכמים שהנאת החיתון גורמת לגמירות דעת מושלמת שאין לה צורך בקניין נוסף. וב"נודע ביהודה", שבו פתחנו ובו נסיים, נקט שהדברים הנקנים באמירה הוא תקנת חכמים ודלא כדברי המהרא"ל צינץ.
מהדירי הספר גאלו ספר זה מהאותיות הקטנות והצפופות שבכתב רש"י והוציאוהו בצורה מרווחת ונעימה, מלווה בהערות מועילות ותרמו בזה תרומה גדולה ללימוד הלכות הלוואה.