ספר ראבי"ה לרבינו אליעזר ברבינו יואל הלוי, הרב דוד דבליצקי בני ברק תשס"ה (ד' כרכים)

מגדולי חכמי אשכנז היה רבי אליעזר הלוי המכונה הראבי"ה. פעולתו היתה בין השנים תת"ק (1140) לתתק"פ (1220) בקהילת מגנצא. הוא היה נינו של רבינו אליקים, נכדו של הראב"ן וגם אביו, רבינו יואל, היה מגדולי הדור באותה תקופה.
היקף כתביו הגדול נשאר גנוז עד תקופתנו בכתבי יד ורק זכרם של כתבים אלו ניכר בתורתם של ראשונים. מצאנו את דבריו מובאים בתוספות על הש"ס, בספרי מהר"ם מרוטנבורג ותלמידו הרא"ש, ולאחר מכן בספרי רבי יעקב בן הרא"ש "ארבעה טורים".
החל משנת תרע"ד (1914) התגלה אורם של ספרי הראבי"ה בעולם כשהחכם ר' אביגדור אופטוביצר פתח בהוצאת הספר והצליח להוציא במשך כעשרים שנה מחצית מהספר הענק הזה. וכן הוציא ספר גדול בשם "מבוא הראבי"ה" הכולל מידע רב ערך על אישיותו של הראבי"ה, תולדותיו וכן על תולדותיהם של חכמים בני דורו. לאחר פטירתו הוציא מכון הארי פישל כרך נוסף של הראבי"ה ובשנים האחרונות השלים הרב דבליצקי את הוצאת כל הספר. עכשיו הגדיל לעשות והוציא מהדורה חדשה של כל הספר מתחילתו מקשה אחת. קשה להפריז בחשיבות של פירסום ספר כזה ואביא כאן דוגמא קטנה הממחישה את התועלת שיכולים להפיק מעיון בדבריו:
המרדכי במסכת גטין (סימן שנד) הביא בשם רבינו יואל (אביו של הראבי"ה) שגט שלא נכתבו בו שמות הבעל והאישה כשר בדיעבד. ותמהו עליו האחרונים מגמרא מפורשת בגטין (יט ע"ב) שפוסלת גירושין על ידי ספר תורה משום שאין בו שמות הבעל והאישה. ואכן תמוה מאד שגמרא מפורשת כל כך תעלם מעיני אחד מגדולי הראשונים וביותר תמוה שבספר "אור זרוע" (שו"ת סימן תשמ"ה) הובא בשמו של רבינו יואל הלוי שכתב להוכיח שהשמות מעכבים מאותה הגמרא בגטין שהקשו האחרונים עליו!
הפיתרון לזה נמצא בכרך ג' במהדורה שלפנינו (סימן תתקלט) שבו נמצאת תשובתו של רבינו יואל בשלמותה ולאחר שהוא מביא את הראיות להכשיר בדיעבד גט בלא שמות הוא ממשיך ודוחה את הפסיקה הזו מכח הגמרא בגטין הנ"ל. ובסוף הדברים הוא מסכם שזו הוכחה מכריעה "ונלמד ממנה". דהיינו למעשה הוא חוזר בו. נמצא שהמרדכי הביא רק חלק מהתשובה והאור זרוע הביא את חלקה השני ואנו זכינו לתשובה השלמה. ומעניין שבעקבות היעלמותה של תשובה זו היו שהסתמכו על דברי רבינו יואל שהובאו במרדכי להלכה (גט פשוט למהר"ם בן חביב קכח, י) לפחות ליצור ספק גירושין. ואף בדורינו לא כל העוסקים בעניין זה ראו את התשובה החשובה הזו (למשל, "מנחת אשר" של הרב מסעוד אלחדד בפתיחת קונטרס על שמות גטין).
תודתינו נתונה למהדיר על טרחתו המרובה עבור ציבור לומדי התורה. הן בהעמדת נוסח מתוקן של הספר והן בהוספת מראי מקומות וציונים חשובים בשולי הדף.