ברכת אליהו על ביאור הגר"א חושן משפט כרך ט, הרב ברוך רקובר מכון הארי פישל תשס"ד (שעג עמ')

דרכו של הגאון מוילנא היתה לכוון את לימודו "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". על כן אחד מהחיבורים החשובים שהותיר לנו הוא ביאור קצר ועמוק על ארבעת חלקי ה"שולחן ערוך". בביאור זה עשה הגר"א סדר שיטתי ורמז במילים קצרות לשיטות השונות ולביאורן וכן למסקנה ההלכתית שלדעתו עולה מהן. קיצור זה יש בו ברכה לבקי בכל המקורות אך ללומד הרגיל והמצוי שהש"ס אינו פתוח לפניו יש צורך בהוספת הסבר ובהשלמת ה"עיניים" של הגר"א. הראי"ה קוק זצ"ל היה הראשון שכתב חיבור בו הכניס את ההרחבה של המקורות לתוך מילותיו הגר"א ועל ידי כך הפך את הביאור לספר בפני עצמו. זאת בניגוד לניסיונות קודמים לבאר את דברי הגר"א באופן חלקי כמו שעשה ה"דמשק אליעזר" ואחרים. הראי"ה הספיק לבאר רק חלק קטן מ"חושן משפט" והמפעל הזה המתין כנראה לנוספים שיתמסרו למלאכה ואכן הגאון רבי ברוך רקובר זצ"ל לקח על עצמו את המשימה ומשנת תשי"ח החל בביאור שיטתי לביאור הגר"א. במהלך מ"ב שנים עד פטירתו, במקביל לכהונתו כדיין ואב"ד בחיפה, הוציא הרב רקובר ג' כרכים על חצי מ"חושן משפט". ועתה ממשיכים במפעל צוות תלמידי חכמים של מכון "הארי פישל" שעבדו עמו בהכנת הכרכים על "חושן משפט". כרך זה הוא הראשון שיוצא אחרי פטירתו, הראשון מתוך שבעה כרכים שנותרו בכתב יד עד סיום הפרויקט. ראוי לציין שהיו ת"ח נוספים שהכינו ביאורים לביאור הגר"א וביניהם הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה" שהוציא לאור את "צפנת אליהו" על הלכות נזקי ממון.
נברך את חברי המכון שישלימו את המפעל עד תומו וכן נקווה שימצאו גם מי שישלימו את העבודה על ביאור הגר"א לשולחן ערוך "יורה דעה".