תשובות רבינו חיים זוננפלד, מכון קרן רא"ם ירושלים התשס"ה

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תרט-תרצ"ב 1849-1932) כיהן כרבה של העדה החרדית בירושלים והיה מגדולי תלמידי חכמים יוצאי בית מדרשו של ה"חתם סופר" בהונגריה, שעלו ארצה לירושלים.
ידוע היה שרוב תורתו של הרב זוננפלד היתה "תורה שבעל פה" ורק תשובות קצרות שענה לרב שלמה סובול נדפסו תחת השם "שלמת חיים". ב"ה, בשנים האחרונות נתגלה תכריך של כתבי יד שכלל תשובות רבות שכתב הרב. מאמץ רב נדרש כדי לפענח את כתב ידו של הרב וכן להתמודד עם תוכן התשובות שבעיקרן מוקדשות לבירור הסוגיות בש"ס בעיון עמוק. נביא מתשובותיו של הרב: בסימן סו מובא דיון סוער בין חכמי ירושלים בנושא חיוב אישה בהבאת ביכורים:
במשנה (ביכורים א, ה) נאמר: אשה מביאה ביכורים ואינה קוראת. ועל כך התקשו האחרונים מדוע האישה צריכה להביא הרי זו מצוות עשה שהזמן גרמא? ובספר "מעין החכמה" תירץ שני תירוצים א. נאמר במצוות הביכורים "לביתך" ומכאן לומדים שהבעל מביא ביכורי אשתו ומוכח מכאן שהאשה חייבת בביכורים. ב. יש היקש בין מצוות ביכורים לבין איסור בשר בחלב.
והרב זוננפלד דוחה את התירוצים הללו ומעלה תירוצים אחרים:
א. לפי ה"טורי אבן" מכיוון שניתן להביא ביכורים גם אחרי שבועות. הסיבה שאי אפשר להביא לפני כן, נובעת מהתחדשות הגידולים הרי שאין הזמן גורם למצווה אלא סיבות אחרות גורמות לה.
ב. מצווה שהיא חובת הקרקע לא שייכת לתחום של מצוות עשה שהזמן גרמא, שנשים פטורות מהן.
ג. מצוות הביכורים טעונה קרבן שנלמד מדין שמחת השלמים, ואישה חייבת בשמחה.
בהמשך מובאים מכתבים והשגות מרבני ירושלים ותשובות הרב להשגות.
בין היתר מעלה הרב מרדכי לייב רובין תשובה נוספת לשאלה ומחלק בין ביכורים למצוות אחרות. לדעתו, מכיוון שהביכורים הם נכסי כהן ועל כן יש חובה להביאם לכהן ללא קשר ל"זמן". [תירוץ דומה לזה ראיתי גם בספר "ביכורי הארץ" במאמרו של הרב צבי סלושץ בשם שו"ת "חדוות יעקב"]. הרב זוננפלד דוחה את התירוץ ומקשה ממצוות פדיון הבן שגם היא מקנה בעלות עבור הכהן על ממון הפדיון ואף על פי כן האישה פטורה. כמדומה שיש לדון בזה, שבביכורים המצוה מוטלת על כל שדה ועל הפירות שגדלים בו. לעומת זאת בפדיון הבן, המצווה מוטלת על הגברא עצמו דהיינו על הבן הנולד. התורה חידשה שגם אביו של התינוק מחויב לשלם מנכסיו ולפדות ואילו אם הילד לא חויבה לפדות. ואין זה דומה לביכורים שהחיוב הוא על כל שדה ושדה.
הספר יצא בהידור רב ובתוספת מפתחות עניינים וישאו ברכה כל העוסקים במלאכה.