"טל לישראל" - הרב ישראל גנס, בהוצאת בית הכנסת משכן יצחק, רוממה, ירושלים - אדר התשס"ו (רס עמ')

הרב ישראל גנס שליט"א עוסק שנים מרובות בפסיקה ובהוראת הלכה לקהילתו ולשואליו. תלמידיו ובניו החלו בהעלאת שיעוריו ההלכתיים ושיחותיו המוסריות על הדפוס. הספר שלפנינו מוקדש ברובו הגדול להלכות קידוש והבדלה ובסופו קובץ שיחות על המועדים. קו ייחודי בולט בשיעורים הוא הדקדוק העצום בדברי ה"משנה ברורה". בדברי ההקדמה לספר נמסר שהדרכת המחבר היא לראות בדברי ה"משנה ברורה" כאחד מהראשונים.
נביא מהנדון בספר:
בסימן הראשון הוא עומד על שיטתיות בדעת הט"ז בייחס להגדרת "תוספת שבת"  ו"תוספת יום טוב". שכן הט"ז תמיד מגדיר את זמן התוספת כזמן שחלים בו דיני שבת ויום טוב לכל דיניהם. לכן לדעתו אפשר לאכול סעודת שבת בזמן התוספת אף לפני השקיעה. אפשר לאכול סעודת שמיני עצרת מחוץ לסוכה אף אם קיבלו את החג מבעוד יום. כמו כן אין להקדים תפילת ליל שבועות כדי לא לפגוע ב"תמימות". לדעתו, ראוי שלא לתקוע בשופר אם קיבלו על עצמם שבת שאחרי ראש השנה ולאחר מכן הגיע אליהם שופר (למעשה התיר הט"ז משום שהקבלה הייתה בטעות).
בסימן ג' דן בשאלה בדבר אדם ששכח לומר "טל ומטר" במנחה של ערב שבת. שהרי בתפילת שבת לא אומרים ברכת השנים ולכאורה היה צריך להיות הדין שלאחר ערבית של שבת יתפלל תשלומין בתפילת נדבה כפי שמצאנו בשכח "יעלה ויבוא" במנחה של ראש חודש. אך מצאנו בפוסקים שכתבו שבמקרה דנן לא יתפלל תשלומין כלל מפני שאין תפילת נדבה בשבת. הוא מאריך בעקבות עניין זה בגדרי תפילת תשלומין כתפילה של היום הבא או כתפילת השלמה ששייכת ליום הקודם. בסימן כ' הוא דן אם יוצאים ידי חובת קידוש בתפילה ומביא בשם פוסקים חשובים שנהגו לכוון בתפילה גם על הקידוש ובתנאי שאכן הלכה כמגן אברהם שגם לאחר שתיקנו קידוש על הכוס יש תועלת בקידוש בתפילה. ובשם הגרש"ז אוירבך כתב לכוון שיהיה לפי ההלכה. לאחר מכן דן כיצד ניתן להוציא את האישה כאשר הגבר כבר יצא בקידוש שבתפילה.
סוף דבר ספר זה מועיל הוא מאד למדקדקים בהלכה וחפצים להבין בעומק את יסודותיה ופרטי פרטיה. זאת מלבד השיחות שבסופו אשר ראויות לעיון נפרד בזמן המועדים לכשיגיע אי"ה.