שטר פרוזבול תשפ"ב

לנוהגים על פי שיטת המחבר (ספרדי)  |  לנוהגים על פי שיטת הרמ"א (אשכנזי)

שמיטת כספים
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'" (דברים ט"ו).

שמיטה משמטת (פוטרת מלהחזיר), את החובות בסופה.
שנת השמיטה מפקיעה את החובות שזמן פרעונם חל עד ערב ראש השנה של השמינית. חובות שמועד פרעונם יגיע לאחר מכן - אין השביעית משמטת אותם.
בדומה למצוות רבות, להלכה, בזמן הזה, שמיטת כספים היא מדרבנן, שכן מן התורה שמיטת כספים נוהגת רק בזמן שהיובל נוהג.

תקנת הלל – פרוזבול
המשנה מסכת שביעית פרק י משנה ג אומרת:
"פרוזבול אינו משמט - זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, ועוברין על מה שכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" (דברים טו) וגו' התקין הלל לפרוזבול"

מהותו של שטר פרוזבול הוא מסירת כל החובות לבית הדין, על מנת שזה יהיה אחראי לגביתם. באשר, על פי דין, המוסר שטרותיו לבית הדין – אין השביעית משמטתו (משנה מסכת שביעית י, ב).

דיני הפרוזבול המופיעים בשטר

בית הדין
ביחס לבית הדין שניתן למסור לו את השטרות, ישנן שיטות שונות (עיין טור, ב"י ושו"ע חו"מ סימן ס"ז).
לדעת הבית יוסף, יש למסור את השטרות במסגרת הפרוזבול, דווקא לבית דין חשוב, דהיינו, בית דין של "שלשה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, והמחום רבים עליהם באותה העיר".
על כן, בנוסח המבוסס על פסקי המחבר, המלווה מוסר את החוב לבית דין חשוב, שלא בפני בית הדין, על ידי שני עדים.
דעת הרמ"א היא, שניתן לעשות פרוזבול בהסתמך על כל בית דין. על כן, ניתן למסור את החוב לכל שלושה היושבים כבית דין לצורך קבלת שטר הפרוזבול. בנוסח על פי הרמ"א המצורף, ישנו שילוב של אפשרות זו בשטר הפרוזבול, ועל כן הוא נעשה בפני שלושה.

קרקע
המשנה מסכת שביעית פרק י משנה ו אומרת:
"אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע".
דהיינו, חז"ל תקנו פרוזבול דווקא במצבים בהם ללווה יש קרקע בבעלותו בשעת כתיבת הפרוזבול. על פי רש"י, הטעם הוא שזהו דבר שאינו שכיח, להלוות למי שאין לו כל נכס, ובמקרה חריג זה, לא תקנו חכמים.

המשנה מוסיפה ואומרת:
"אם אין לו, מזכה הוא בתוך שדהו כל שהוא"
דהיינו, שאם אין ללווה קרקע, ניתן לכתוב פרוזבול לאחר שהמלווה מקנה ללווה שטח מזערי מנכס שיש לו.
על כן, בחלק הראשון של הפרוזבול, יש הקנאת קרקע ללווים שאין להם כל קרקע.
 

הוראות עריכת הפרוזבול

• יש לכתוב את הפרוזבול עד סוף שנת השמיטה, דהיינו עד כ"ט באלול תשע"ה.
• יש למלא את שמו של המלווה.
• המלווה יקנה ב"קניין סודר" ללווים שאין להם קרקע, חלק כלשהו בקרקעותיו. דהיינו המלווה יגביה כלי כלשהו של העדים (עט מטפחת וכד') ובכך יקנה להם.
• יש למלא בשטר את מקום עריכת הפרוזבול ואת התאריך.

• המלווה ימסור את השטר בפני שלושה שישבו.
• שלושת הנוכחים, יחתמו.
• החתימה היא בתור עדים על המסירה לבית הדין משפט והלכה בישראל, או לחלופין בתור דיינים.

המלווה שומר את שטר הפרוזבול בידיו, ואין צורך למוסרו לבית הדין.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר