תולדות

מה כוחו של יצחק? בתורה הוא מופיע בצבעים של אדם רגיל העוסק בישובו של עולם. חקלאי העוסק בזריעה חופר בארות מים. אף אוהב מטעמים והוגה חבה לבן, אשר לא כראוי רק מחמת אשר "ציד בפיו". אולם הרי גם הוא בכלל האבות "'ואגדלה שמך' זהו שאומרים א-לקי יצחק".
ערכו נראה בזה, שהוא הפך את התופעה של אברהם לכזו שלא תעבר מן העולם כאפיזודה בודדת, כהברקה בת חלוף, אלא כהתחלה של תקופה חדשה בעולם. יצחק נולד בשעה ששמשו של אברהם התחילה שוקעת. התחלת השעבוד נמנה מזמן הולדת יצחק.
בסערה התחילה דרכו של אברהם, בניפוץ אלילים התחילו פסיעותיו הראשונות, ובהנצלו מכבשן האש זעזע את אשיות העולם האלילי. מרחוק נראה לו האלקים, מאלקי השמים הרחוקים והוא עשהו לאלקי הארץ. ועתים היה נדמה שהנה יצליח חפצו בידו. הוא קורא בשם אלקים והאנשים שומעים אותו ונשמעים לו וכשהוא יוצא לנדודיו לא"י נטפלים אליו מרובים מרובים "והנפש אשר עשה בחרן".
אולם מכאן ואילך נעלם הקסם מעל פעולותיו. הוא ממשיך אמנם והולך וקורא בשם ה' בארץ בכל הזדמנות, אך ההשפעה מועטת. גם אלה אשר באו אתו כנראה נעלמו עקבותיהם ונטמעו בסביבה.
והצו על המילה חותם את הגולל על רצון התפשטות זה. אות הברית אשר רק הבנים הישירים ומקנת כסף הם שנכנסים אליו, והשאר נשארים מבחוץ. ובכלל זה גם הידידים הקרובים ענר אשכל וממרא. דרכם אחרת מדרכו.
וזקן בן מאה נולד הילד. והוא רואה לנגד עיניו תרבות מפותחת בארץ, תרבות אלילית, ובית אבא משום מה משונה מכל הבתים. מה יפים הם חגי הקציר וחגי הבציר, מה נאים הם הריקודים אשר בנות כנען מחוללות להן מזמן לזמן על ראשי ההרים. ומה מצודדת היא ההוללות המשותפת של הבנים והבנות גם יחד.
בודד ומבודד עומד לו האהל של האב הזקן. מה משונים נראים הדברים על אלקים יחיד בעולם הזה המלא אלילים. מה יוצא דופן הוא מכל הסביבה, ומה קשה הוא להיות צעיר, צעיר בודד בתוך סביבה רועשת וגועשת זאת. מה לא נעים הוא כשהכל מורים עליך באצבע, הנה הוא אדוק. יש לו אבא אדוק מאד עם פיאות ארוכות. וכל הילדים צוחקים לועגים לו. כאן אין נלחמים באידיאות נגדו, כאן נלחמת נגדו המציאות, כאן נדמה שהוא הולך נגד הטבע. כיצד יכול אדם צעיר להחזיק מעמד ולא להסחף בזרם, ולא להסתנור מהאורות, להשאר בתמימות וללכת "יחדו" עם האב הזקן, מהדור העבר, לקראת עקידה.
להשאר זר, בודד, נכרי, ניתן לנגישות, בו בזמן שיש לפניך אפקים נרחבים של התקרבות לעם הארץ, של חיתון עם אחת מבנות הארץ, ושוב אין אתה זר, ושוב יש לך חוג משפחתי ושוב יש לך חברה. כאן עומד עולם חי מרהיב בשלל צבעיו, ולעומת זה אב זקן, הוזה חולם בודד במועדו.
נסיון גדול, פרשת דרכים מסוכנת, והנה האח הגדול הלך. הוא "מצחק", מצחק לו מתמימותו של יצחק, לועג ובז לו. והאם אין דוגמת האח הבכור מאלפת.
אולם הוא מתגבר. הוא הולך בדרך האב הבלתי פופולרי, כי הוא משיג כי האמת אינה מונה את מספר הנמנים על דגלה. כי אין להרתע מזה שנשארים בודדים, ושהכל כדאי למען האמת.
זה הלימוד אשר אנחנו למדים מיצחק, זה הלימוד המשמש לקח לעם ישראל. וזהו שצריך לשמש דוגמת יסוד לאותם מילדי ישראל הלוקחים על עצמם את התפקיד להמשיך בדרך אבות. להתעסק בישובו של עולם, לחרוש ולזרע, ועם זה לשאת בלב את החזון והלהט האלקי של דור החלוץ.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר