English | Francais

Search


שנת תשפ"ג| שבת פרשת אחרי מות קדושים

פרשת השבוע: לראות או לא לראות, קדושה וכבוד

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְקֹוָק וַיָּמֻתוּ:  וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת"  (ויקרא ט"ז א – ב).

סתירה פנימית מהותית וכפולה, שאומרת דרשני, מופיעה לכאורה בפתיחה לפרשתנו. הפסוק הראשון מכריז כי הקב"ה דיבר עם משה אחרי האסון הנורא של מות שני בני אהרון וההמשך הוא שתיקה רועמת.

הפתרון יכול להציע לנו תשובה עקרונית אודות יחסינו עם בורא עולם.

חז"ל והראשונים (עיינו רש"י בשם המדרש, רשב"ם אבן עזרא ועוד רבים) הציעו הסברים שהמשותף לכולם הוא ניסיון למצוא מה היה הדיבור? אע"פ שלכאורה הוא איננו מופיע בכתוב.

אחרי בקשת המחילה, נציע כיוון אחר. הדיבור האלקי מופיע באמצעות שתיקה. כיוון זה נתמך בפסוק המתאר את תגובתו של אהרון למות בניו: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (שם י' ג).

הפסוק השני מכריז: "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת".

במילים אחרות, מסוכן להיכנס לקודש הקודשים ולכן לא כדאי להיכנס ולראות, למעט בזמן שיש חובה להיכנס, כמו ביום הכיפורים.

סופו של הפסוק מלמדנו כי יש דרך לראות "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת". גם הכרזה זו מכילה לכאורה סתירה פנימית, אם יש ענן אזי התוצאה היא שאין ראיה.

גם כאן נחלקו חז"ל והראשונים בשאלה: כיצד לתרץ את הסתירות, לכאורה?

ההבדלים בין הפירושים השונים קשורים לתשובה לשאלה: מה פירוש בֶּעָנָן? האם הכוונה היא לענני הכבוד, שהיו גלויים לכל העם? או שהכוונה לענן הקטורת, שעלה בקודש הקודשים, עם כניסת הכהן הגדול לבדו ביום הכיפורים? (עיינו ברבנו בחיי וברא"מ באריכות).

שוב אחרי בקשת המחילה ובענווה, נציע כיוון אחר. שתי ההבנות נכונות. הקב"ה מתגלה ליראיו ומסוכן לנסות לראות את השכינה.

נחזור לפסוק מפרשת שמיני, שם קובע משה רבנו: "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד". שתי הבחינות אכן נכונות, הקב"ה קדוש מכל קדוש ורחוק מכל רחוק - בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, מסוכן מאוד להתקרב!!! הדוגמא הטובה ביותר היא שני בני אהרון הכהן הגדול, ומי שעתידים לשרת עמו. באותו זמן ובאותה עת וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד, הקב"ה קרוב אל קוראיו ונמצא בכל מקום.

סתירה זו היא לב לבה של התפילה המכונה בפי העם "קדושה", שהיא לב לבה של התפילה: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְקֹוָק צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו' ג, עיינו עוד בספרי צפנת ישעיהו מעוזיה עד אחז עמ' 39-42). לכן, שתי ההכרזות נכונות "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות ל"ג כ) וגם "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹ-הַּ" (איוב י"ט כו).

הכניסה לקודש הקדשים מסוכנת (עיינו אבן עזרא בשמיני ובפרשתנו, בהסבר פשר עונשם של בני אהרון) מצד שני "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא ט"ז ג) היא המאפשרת את התשובה הכפרה והסליחה ביום הכיפורים, הזמן בו עם ישראל מרגיש ונוהג כבני מרום קרוב אל אלקיו.

לכן, לעתים הדיבור האלקי מופיע בשתיקה רועמת: "... לֹא בָרוּחַ יְקֹוָק וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ יְקֹוָק:  וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ יְקֹוָק וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" (מלכים א י"ט יא – יב). לעתים הדיבור מופיע כל כך חזק עד שניתן לראותו: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר" (שמות כ' טו).

 

אין מדובר בסתירה, העולם הרוחני הוא מורכב ועמוק, רק השטחיות החד ממדית רואה את הסתירות.

 

הבה נתפלל בימים מיוחדים אלה, 'עשרת ימי תקומה'

שנזכה להכיל את המסרים המורכבים

ובענווה נתמודד גם עם מה שנראה כסתירות.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה

אהרן (רוני) בן פנינה

ג'קלין בת רינה

חיים מנחם מנדל בן חנה

מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה

טל שאול בן יפה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
יוסף בן אורית

בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

גב' בלהה בת ישראל מרמרוש

א' מנחם אב תשפ"א

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.