שנת תשפ"ג| שבת פרשת אחרי מות קדושים

הלכה פסוקה: מקח טעות בקניית רכב

'ארץ חמדה גזית' ירושלים / כסלו תשפ"ג / תיק מס' 82171

דיין: הרב אורי סדן

המקרה בקצרה: התובע קנה רכב מהנתבע תמורת 34,500 ₪. המוכר הצהיר על תקלות מסוימות, והקונה קיבל זאת מבלי לבדוק את הרכב במכון בדיקה. כבר בנסיעה הראשונה נשמעו רעשים מהרכב, שדווחו לנתבע כעבור כיומיים. חלק מהליקויים שעליהם הצביע התובע תוקנו על ידי הנתבע, אולם הרעש המשיך. הנתבע סירב לבטל את העסקה או לטפל בבעיה, ולאחר כחודש התובע לקח את הרכב לבדיקה במוסך המרכזי של החברה שגילה שיש בעיה בדיפרנציאל שעלות תיקונה הוא 4,500 ₪. התובע דורש לבטל את העסקה ולקבל בחזרה את התמורה והחזר עבור הוצאותיו. הנתבע טען שיתכן שהתקלה נוצרה ברשות התובע. בית הדין פנה למכונאי רכב בהסכמת הצדדים, והוא קבע שהתקלה לא נוצרה אצל התובע.

פסק הדין: הנתבע חייב לשלם לתובע 4,938 ₪ עבור התקלה ברכב, והרכב שייך לתובע.

נימוקים בקצרה:

1.   רכב שנמצא בו מום לאחר שנמכר

ההלכה מאפשרת לקונה לבטל עסקה או לקבל פיצוי במקרה של מקח טעות כאשר התגלו ליקויים במקח והקונה לא ידע על קיומם טרם העסקה. דין זה חל גם כאשר המוכר לא ידע על קיומם של הליקויים (שולחן ערוך חו"מ רלב, יא, ועוד, פס"ד ארץ חמדה גזית 607, חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה, סעיף 3).

במקרה של מקח טעות, באופן כללי זכותו של הקונה לדרוש את ביטול העסקה (שולחן ערוך חו"מ רלב, ג) גם לאחר כמה שנים (שם). זאת למעט אם הקונה השתמש במקח לאחר שהליקוי התגלה, כיוון ששימוש כזה מהווה מחילה (ארחות משפט נתיב לב, יז; נתיבות המשפט רלב, א). במקרה שלפנינו הקונה דרש באופן מיידי לבטל את המקח, ולכן אין להוכיח מהעובדה שהמשיך להשתמש ברכב, שחזר בו מדרישתו. ולכן הוא זכאי לביטול המקח.

2.   כשיש ספק ברשות מי נוצר הפגם בחפץ וכשהקונה לא בדק את המקח

במקרה בו ברור שהמום נוצר לפני הקנייה – זכאי הקונה לבטל את העסקה (שולחן ערוך חו"מ רלב, יא). כאשר יש ספק האם המום נוצר אצל הקונה או אצל המוכר, נטל הראייה מוטל על הקונה (שם סעיף טז) וללא הבאת ראייה העסקה לא תתבטל. הסמ"ע (שם, ס"ק לה) הבחין בין פגם שנוצר על ידי גורם חיצוני שיש להעריך שהוא נוצר אצל הקונה, לבין פגם שנוצר עם הזמן, שיש להעריך את מועד הופעתו על ידי איש מקצוע.

נחלקו הראשונים במקרה שבו הפגם ניתן לאיתור בקלות על ידי הקונה וזה לא בדק את המקח, האם העסקה בטלה (פסק דין 77036-1). בסעיפים 13-15 לחוק המכר קבע המחוקק כי אין לבטל את המקח על מומים הניתנים לאיתור בקלות שלא נבדקו על ידי הקונה. אף שיש לדון באופן כללי על תקפותו של חוק המכר, במקרה שיש מחלוקת בנושא, הרי שיש להכריע לפי חוק המדינה (שו"ת המהרש"ם ה, מה). אמנם, מום שניתן להבחין בו רק על ידי בדיקה מורכבת והוצאה כספית אינו נחשב למום שניתן לזהותו בקלות (כסף הקדשים רלב, ג). במקרה שלפנינו מדובר בתקלות מורכבות אשר גם הנתבע לטענתו לא הבחין בהם, ולכן הוא לא איבד את זכותו לביטול העסקה בגין מקח טעות.

3.   פיצוי או ביטול העסקה?

במקרה המוגדר כמקח טעות זכאי הקונה לבטל את העסקה או לקבל פיצוי בהתאם לנסיבות. ברור שבמקרה שבו יש ליקוי משמעותי, העסקה בטלה (שולחן ערוך חו"מ רלב, ו), אמנם במום שאינו משמעותי כתב רש"י (ביצה ז ע"א) שישנה אפשרות שהמקח לא יתבטל ובמקום זאת הקונה יקבל פיצוי על ההפרש בין המחיר ששילם למחיר השוק של המקח, וכך פסק הרמ"א (חו"מ רלג, א, על פי פסקו של התרומת הדשן שכב).

הב"ח (רלג, א) הקשה על שיטה זו משום שמקח טעות מבוסס על חסרון בגמירות דעתו של הקונה, ואם כך איך יתכן שהעסקה תהיה בתוקף והוא יקבל פיצוי? לכן הוא פסק שלא ניתן לקבל פיצוי במקום לבטל את המקח (כשיטת הרא"ה בפירוש הגמרא בביצה שם).

נתיבות המשפט (רלג, ג) ענה על שאלה זו, והסביר שכיון שמדובר במקרה בו יש הבדל באיכות המוצר, היה רצון לקניין, אבל לא היה רצון לקנות במחיר שסוכם אלא במחיר זול יותר. למעשה הוא הכריע שיש לפסוק בזה "המוציא מחבירו עליו הראייה".

כיון שבמקרה שלפנינו יש מקום לומר שיש אנשים שהיו מסכימים לקבל את הרכב עם התקלה תמורת הפחתה במחיר, הרי שלא ניתן לבטל את כל העסקה. 

4.   מקח טעות במום שניתן לתיקון

הרא"ש (שו"ת צו, ו) כתב שכאשר נתגלה קלקול קטן במקח והוא ניתן לתיקון, יש להעדיף תיקון על פני ביטול המקח, לעומתו בתשובת הר"י מיגאש (שו"ת סימן נא) חלק עליו במקרים מסוימים.

השולחן ערוך (חו"מ רלב, ה) הביא את דעת הרא"ש ללא חולק, הרמ"א אמנם הביא את דברי הר"י מיגאש, אלא שסבר שדעתו משלימה את דעת הרא"ש, נמצא שהוא לא קיבל את דעת הר"י מיגאש (יתכן שזה משום שראה את דעתו דרך ההגהות מרדכי שמביא אותו).

לגבי ההבחנה בין מום קטן לגדול כתב נתיבות המשפט (מקור חיים תלז, ז) שמום שאינו מונע את השימוש במקח הוא מום קטן המזכה בפיצוי בלבד.

במקרה זה מדובר על קלקול שניתן לתיקון, למרות שהוא פגם משמעותי, וגם לדעת הרמ"א שמום בגוף המקח מחייב ביטול, לא ברור שמום בדיפרנציאל נחשב למום בגוף המקח. לכן לכלל הפוסקים אין הצדקה לביטול המקח, אלא רק לתיקונו (וראה גם בפסק דין מס' 625 באתר פסקים, שפגיעה שאינה פגיעה בשילדה היא נחשבת לפגיעה חיצונית, וכן בפסק דין מס' 615 באתר פסקים). 

לסיכום: התובע זכאי לפיצוי על הליקוי ולא לביטול העסקה. 

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר