English | Francais

Search


שנת תשפ"ד| שבת פרשת האזינו

פרשת השבוע: המַהְלְכִים או הָעֹמְדִים?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדה

יום כיפור, ואנו מנסים להידמות למלאכים, דוחים את הצרכים הגופניים ופורשים מענייני העולם הזה. ועוד יותר, לא רק שאיננו מעדנים את גופנו, אנחנו גם מתענים מכמה בחינות (אין בכך סתירה להבנה שהעינוי הוא חלק ממצוות השבתון).

גם בגדי הלבן רומזים לניסיון להידמות למשרתי עליון.

הניסיון להדמות למלאכים בא לידי ביטוי בפסיקה נוספת של המחבר בשו"ע אורח חיים: "בליל יוה"כ ומחרתו אומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בקול רם" (סימן תריט סעיף ב). ומסביר שם המשנה ברורה: "דהוא שירת המלאכים וביום הכיפורים גם ישראל דומין למלאכים" (ס"ק ח). מקורם הוא במדרש הבא: "בשעה שעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו אומרים להקב"ה 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' והוריד אותה לישראל" (דברים רבה פרשה ב סימן לו).

האם מלאכים עדיפים על בני אדם? ננסה לבחון זאת שוב. המלאכים עסוקים תמיד רק במצוות שבן אדם למקום, שהרי הם משרתי הקב"ה, המכונה גם המקום (הוא מקומו של עולם). לעומתם, בני האדם, בכל פעולה, חייבים לקחת בחשבון גם את ההשלכות על בין אדם לחברו (נדגים זאת באמצעות השאלה: האם לארגן תפילה במנין בזמן טיסה, כאשר יש חשש שזה יפריע לשאר הנוסעים?).

"עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו" כך קבעה המשנה (יומא פ"ח משנה ט), וכן נפסק להלכה (שו"ע או"ח חיים סימן תרו סעיף א). אנו למדים מהלכה יסודית זו, שהרבה יותר קשה לכפר, גם ביום הכיפורים, על עברות בתחום של בין אדם לחבירו, מאשר על עברות בתחום של בין אדם למקום.

האחריות המוטלת על האדם, היא תוצאה של הבחירה החופשית הניתנת לו. היהדות איננה מקבלת את הדטרמיניזם, גם לא את הדטרמיניזם התיאולוגי הטוענים כי חייו של האדם הם תוצאה הכרחית של מצבים או אירועים קודמים.

חז"ל כבר לימדונו שאף על פי שהכל צפוי (לכאורה דטרמיניזם), הרשות נתונה (= בחירה חופשית, עיינו אבות פ"ג משנה טו) והיא המכריעה. יכולת הבחירה הופכת את האדם לישות שיכולה לעלות ולהתעלות באמצעותה. בזה האדם שונה משאר כל הברואים, כולל המלאכים (נבראו ביום שני). לעומת זאת, למלאכים אין בחירה חופשית. מלאך מלשון שליח הפועל בשליחות היוצר, ואינו יכול לשנות ולקבל החלטות בנושא שליחותו. חכמים מבטאים רעיון זה בדרשה על הפסוק הבא: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג' ז) הם מבארים כי המַהְלְכִים הם בני האדם והָעֹמְדִים הם המלאכים. לבן האדם יש את היכולת ללכת קדימה (גם אחורה ח"ו), למלאך אין את היכולת הזו, הוא תמיד עומד ונשאר במדרגתו הקבועה.

יום הכיפורים בא ללמדנו שאנו יכולים לנסות להידמות למלאכים העושים בתמידות רצון קונם, רק יום אחד בשנה. בכל שאר הימים אנחנו בני אנוש, שנוצרו מעפר אבל נושאים באחריות ומשתדלים לבחור בטוב. בבחירות שאנו עושים, אנו מחויבים קודם כל להקפיד על 'בין אדם לחברו', שגם הן מצוות שנצטווינו על ידי הקב"ה, ולפיכך הן גם מצוות של בין אדם למקום. לכן, מעצם הענין מתבקש שאי אפשר לבקש, בתחום זה, גם ביום הכיפורים, סליחה רק מהקב"ה בלי לְרַצּוֹת את מי שפגענו בו. הקב"ה "יכול" כביכול לוותר ברחמיו, רק על עבירות שבין אדם למקום.

נרחיב עתה את היריעה ונאמר כי רק ביום אחד בשנה, ביום הכיפורים, אנו מנסים להדמות למלאכים העושים תמיד רצון קונם בכל התחומים (לכן הם גם נוהגים כבוד זה בזה, עיינו בראשונים על ישעיהו ו' ב ובספרי 'צפנת ישעיהו' מעוזיה עד אחז, שם).

אבל אין כאן רצון ושאיפה להיות מלאכים כל השנה. להיפך, הניסיון להידמות למלאכים ביום הכיפורים בא להדגיש את המחויבות שלנו להשתדל לעשות רצון הבורא, עם הקפדה במצוות של 'בין אדם לחברו', כל ימות השנה.

בתחום זה נשתדל יותר לקראת יום הכיפורים ונמשיך בהשתדלות זו גם לקראת חג הסוכות הבאים עלינו לטובה,  כלפי כל אחינו בית ישראל, האתרוגים, הלולבים, ההדסים והערבות. נהיה יותר 'בני אדם' - מאוגדים, מחוברים ומאוחדים, ואז נזכה לשבת בצילא דמהימנותא, כמי שאע"פ שהוא חי בתוך תוכו של עולם החומר, המוקף בפסולת גורן ויקב, הוא מקדש גם אותו.

 

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
חנה בת אוריה
טל שאול בן יפה
פנינה ציפורה בת מרים
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה
אהרן (רוני) בן פנינה
ז'קלין בת רינה
חיים מנחם מנדל בן חנה
מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
יוסף בן אורית

ניר יצחק רפאל בן יפה
בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א 

     יחזקאל וגב' חנה צדיק ע"ה
י"א באייר תשע"ו / י"ט בתשרי תשפ"א

 הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.