שנת תשפ"ד| שבת פרשת בהעלותך

שו"ת במראה הבזק: קבורת אשה שיש חשש שהתאבדה

קאלי, קולומביה                             Cali, Colombia
שבט תשנ"ג

שאלה
מהו הדין לגבי אשה שנמצאה ע"ג מיטתה הרוגה ע"י יריית אקדח, שנמצא מוטל על הרצפה ליד המיטה. האשה היתה חולה במחלת דכאון והיתה בטיפול פסיכיאטרי בנסיון להתגבר על מצב זה. לפני מספר חדשים, האשה הזכירה בפני חברים את האפשרות לשים קץ לחייה, אבל מאז חל שיפור במצב רוחה ואף אחד לא ראה את הריגתה. בעת המשוער לפטירתה לא היו בני משפחה בבית ונמצאה ע"י עוזרת גויה ללא רוח חיים.

האם הנפטרת בחזקת מאבדת עצמה לדעת, או ככל המתים בענין קבורתה וכו'? 

תשובה
בנדון דידן, מכיוון שלא ראו את מעשה ההריגה¹, ודיבורה לשים קץ לחייה לא היה סמוך למיתתה², הרי היא בחזקת כל המתים, ואין מונעים ממנה דבר. אף זאת כי המימצאים מוכיחים שבוודאי היא זו שביצעה את המעשה³.
______________________

¹ שו"ע יורה דעה (סי' שמה סעיף ב) "איזהו מאבד עצמו לדעת? כגון שאמר, הרי הוא עולה לראש הגג, וראוהו שעלה מיד, דרך כעס, או שהוא מיצר ונפל ומת, הרי זה בחזקת שאיבד עצמו לדעת. אבל אם ראוהו חנוק ותלוי באילן או הרוג ומושלך ע"ג סייפו, הרי הוא בחזקת כל המתים ומתעסקים עימו ואין מונעים ממנו דבר".

² עיין ש"ך (סי' שמה ס"ק ג) שמביא דברי הב"ח בשם מהרש"ל, שעל דיבור בלא ראיית המעשה לא סמכינן. אמנם דעתו של רמב"ן היא שסמכינן אדיבור בלי ראיית המעשה, אבל במקרה שלנו נראה שגם רמב"ן יודה, שלא לסמוך על הדיבור, מכיוון שהדיבור לא היה סמוך למעשה.

³ עיין שו"ת "חתם סופר" (חלק יורה דעה סי' שכו) שכתב, שלפי הברייתא במסכת שמחות פרק ב' ניתן להסיק "דלא מבעיא דבדיבורא בלא מעשה לא מיחשב מאבד עצמו לדעת, אלא הוא הדין נמי במעשה גמור, כגון שראינוהו חנוק ותלוי באילן על אותו אופן, שנראה בודאי שתלה את עצמו... הרי זה חזקה שאיבד עצמו בידו, אבל מכל מקום שלא מדעת היה, דתלינן שרוח רעה ביעתתו... עד שנשמע מפיו מתוך יישוב הדעת שהוא עולה מחמת כעס או מיצר... וזולת זה לעולם אנו תולים או שלא איבד את עצמו כלל אי נמי איבד את עצמו, מכל מקום היה שלא מדעת". 

ארץ חמדה – קישור לשו"ת במראה הבזק באתר

ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך:  info@eretzhemdah.org

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר